חמאס מסכם את השנה שחלפה מאז "עמוד ענן" במסקנה חד-משמעית: מצבו של הארגון הורע באופן דרמטי. מאז שאגות הניצחון, בתום המבצע ההוא, בגין טילים ששוגרו למרכז הארץ וירושלים, הפכה האופוריה למצוקה קשה ובעקבותיה - שלל תהיות לגבי דרכו של הארגון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשנה החולפת איבד הארגון את מקורות הגיבוי המרכזיים שלו. אירן, סוריה וחיזבאללה הפסיקו את הסיוע כמעט לגמרי. ואילו מפלת 'האחים המוסלמים' במצרים חשפה את הטעות של חאלד משעל ועמיתיו כשהחליטו להמר על משטרו של מוחמד מורסי, כמשענת מרכזית. חסימת המנהרות מתחת לציר פילדלפי עצרה כליל את זרימת טילי ה'פג'ר' ושאר הציוד הצבאי לתוך הרצועה. מעבר רפיח סגור רוב ימות השנה, דבר שהופך את רצועת עזה למבודדת ומנותקת, כפי שלא הייתה מעולם.
עם תקציבים שקטנו בשיעור ניכר, מתקשה חמאס לשלם משכורות, במלואן ובזמן. עזה סובלת מהפסקות חשמל טורדניות בשל מחסור בדלק, ומחירי המצרכים האמירו כשנפסקו ההברחות של מוצרים זולים מסיני. במקביל חושפים כל סקרי דעת הקהל ירידה תלולה ביוקרתו של הארגון בקרב תושבי הרצועה.
רוחות השינוי מתבטאות גם בתמורות בצמרת הארגון, המפולגת כעת לסיעות יריבות המתנצחות ביניהן ללא סוף. הכוכבים החדשים הם משוחררי "עסקת שליט" - יחיא סנוואר, רוחי מושתהא, וסאלח אל ערורי, יחד עם מוחמד דיף, המפקד הצבאי, הם כעת נותני הטון. והם מקפידים לשמר את ההפוגה עם ישראל.
בהעדר אספקה מבחוץ עבר חמאס לייצר בעצמו טילי N-75, שכשמם, מגיעים לטווח של 75 קילומטרים. אפילו בושם בשם N-75 מייצרים עכשיו לנשות הרצועה. (בדקנו: לא מומלץ!). ובעיקר עוסקים בקדחתנות בחפירת מערכת מנהרות תת-קרקעית מסועפת, הבולעת חלק גדול מקופת הזרוע הצבאית. הם מתכוננים לסיבוב הבא שבוא יבוא. ומה שברור להם צריך להיות ברור גם לנו - לא תהיה זו חזרה על מתכונת "עמוד ענן".