אסון בעזה, זה מה שמתרחש כאן. תושבי עזה יודעים היטב מה יכולותיה הצבאיות של ישראל. זה לא חדש להם. הם גם יודעים שירי הרקטות לעבר יישובי דרום ישראל פוגע בהם. אולם כשהבחירה העומדת בפניהם היא רקטות לישראל או סוגיית המעברים – הם בוחרים ברקטות. נזק סגירת המעברים קשה יותר עבורם מאשר התגובה הישראלית בעקבות ירי הרקטות.
גם הבית שלי נפגע בתקיפה הישראלית וחלון ביתי נופץ לרסיסים. רעש האמבולנסים, ניידות המשטרה וכוחות ההצלה אינו פוסק ולו לרגע. ברחובות שוררת בהלה. התושבים מפחדים וחוששים מפני המשך פעילות חיל האוויר הישראלי.
מסע הלוויותיהם של חלק מההרוגים כבר החל, אולם מרבית ההרוגים ייקברו בהמשך השבוע. אבל פעילות צה"ל לא מונעת מפעילי חמאס לשוב ולהיראות ברחובות. מראות החמושים לא נעלמו והם יוצאים בגלוי לרחובות, ובעיקר נוטלים חלק בהלוויות.
רוצים שלום
תושבי ישראל, עליכם להבין: העם הפלסטיני שוחר שלום, ורוצה שלום. האלימות היא לא הדרך ותושבי עזה רק רוצים שקט, ביטחון ואוכל.
ממשלת ישראל צריכה לקחת בחשבון את ההשלכות של מבצע שכזה. כבר היום שמענו על תהלוכות ברחבי הגדה המערבית ובעולם הערבי. גם ערביי ישראל יצאו במחאה נגד הפעולה. דעת הקהל מכרעת במבצע שכזה.
החשמל, המזון והסיוע ההומניטרי הם העומדים בראש מעייניהם של תושבי הרצועה, ולא הפעילות המזויינת של חמאס. לאנשים פה אין חשמל, אין אוכל. הם מיואשים. הם מתוסכלים. אם ישראל תפתח את המעברים, התושבים יהיו מרוצים ואף יתמכו בהפסקת הירי. ישראל צריכה להבין זאת.
לכל הדיווחים מהתקפת חיל אוויר על עזה:
דיווח: 170 הרוגים פלסטינים בעזה