דיווחים פוליטיים / מ. כרמלי

 

יו"ר הכנסת לא מאמין שזה קורה לו: הוא, ששהה בימים הכי קשים לצידו של נתניהו, שהיה השושבין בהבאת כמה אישים שהאדירו את שם הליכוד בפוליטיקה, שהיה הנאמן ביותר לנתניהו, הפך לאויב הליכוד? לאויב ראש הממשלה? ומדוע? בגלל שהוא רוצה לשמור על עצמאות הכנסת? בשיחה עמו הוא אומר את אשר על לבו, כולל את דעתו המאוד ברורה על היועצים המשפטיים, על אנשי לשכת ראש הממשלה, על שינוי שיטת הממשל בישראל ועל האפשרות שיתמודד שוב על הנשיאות.

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הוא זן נדיר בפוליטיקה הישראלית: הוא עומד על עקרונותיו ומכן לשלם עליהם מחיר אישי וכבד, איש נעים להתרועע, איש טוב בטבעו ולמרות זאת חד וציני כשצריך, יודע לגשר על פערים, מדנים, ומריבות ותמיד מוצא את הדרך להסכים גם כשהוא לא מסכים.

ויש לו עוד משהו: בניגוד לרוב מוחלט של חבריו הפוליטיקאים, הוא יודע גם להפסיד. כשהתמודד על משרת הנשיא, מול שמעון פרס, הבטיח מראש כי אם יפסיד, יכבד את ההכרעה והוא עשה זאת באופן הכי חד והכי ברור. הוא לא המתין לסיבוב שני, ירד ללשכתו של פרס בירך אותו, אמר כמה מילים לתקשורת והמשיך הלאה. בלי יריבות ובלי משקעים. הוא לא כעס על איש, לא העניק ראיונות שבהם האשים את כולם חוץ מאת עצמו, המשיך בשלו.

זו לא הפעם הראשונה שהוא משמש כיו"ר הכנסת. ספק אם יש לו היום שאיפות מעבר לכך. לראשות הממשלה הוא אינו רוצה להגיע, משום שהוא מודה שאינו מסוגל לשלוח אנשים אל הקרב ביודעו שחלק מהם עלולים לא לשוב. מהנשיאות, ייתכן שכבר התייאש. "אם חברים כמו שיש בליכוד, צריך לשקול אם מועמד לנשיאות יכול להישען עליהם". הוא אומר לנו בשיחה עמו.

בעשרת הימים האחרונים, שמו של יו"ר הכנסת עולה בשיחות פוליטיות במסדרונות הכנסת שוב ושוב, כפי שדיווח על כך בהרחבה עמיתנו צבי רוזן, כתב 'המודיע' בכנסת - בשל העובדה שהוא מנצל את כוחו החוקי ומונע מהממשלה לעלות 'חוקי שרידות'. בעיניו יש הבדל עצום ומהותי בין 'חוקי משילות' לחוקי שרידות. חוק משילות הוא רצוי ולגיטימי, חוק משילות אולי יכול לעבור בעריצות הרוב, אבל לא בעזרתו האדיבה של יו"ר הכנסת שנחשב לאחד הפוליטיקאים האדיבים ביותר.

"הוא חושב שאם יתחנף לאופוזיציה הוא יהיה נשיא, הוא עושה טעות מרה", מרננים מאחורי גבו חלק מחבריו לסיעה. ריבלין אינו מתרגש ובצדק. ראשית, אם נשפוט על פי לוח זמנים, הבחירות לנשיאות אמורות להיערך רק עוד קרוב לחמש שנים ולא הכנסת הנוכחית אמורה לבחור אותו. ולמרות שעלול להיווצר מצב שהבחירות הללו יוקדמו, איש גם אינו ערב שהקדנציה הזו תמלא את ימיה. האמת? הוא צודק. אם שיקולים זרים כמו הנשיאות היו מנחים אותו, הוא אמור היה לנהוג אחרת.

החיפזון כמתכון לכישלון

רובי ריבלין בכנסת (צילום: חדשות 2)
רובי ריבלין | צילום: חדשות 2

עיקר הקצף של ראשי הקואליציה ויועצי ראש הממשלה יוצא על עקשנותו של יו"ר הכנסת שלא לעלות להצבעה את 'חוק מופז'. החוק שיכול לאפשר לשבעה חברים בסיעת 'קדימה' לפרוש ביום סגריר לליכוד.

ספק אם ראשי הקואליציה נהגו בחוכמה כאשר התעקשו למהר עם החוק בלי הידברות עם האופוזיציה, כאילו והחוק רלוונטי למחר בבוקר. הרי כל מי שמדבר עם מופז שנראה כאדם דועך, שומע ממנו כי במצב הנוכחי אין לו כל עניין להיכנס לקואליציה. בשביל מה ייכנס? לקבל תיק זניח ושולי? בשביל זה יסומן פעם נוספת כבוגד במסגרת פוליטית שהעניקה לו בית חם בימים קשים?

ראשי הקואליציה עושים חשבון שיזדקקו לו, אם וכאשר יוגש כתב אישום נגד ליברמן והלה יחליט יחד עם פרישתו לגרור את כל סיעתו החוצה מהקואליציה. אבל מי שמדבר עם גורמים בכירים מאוד ב'ישראל ביתנו' שומע מהם, כי למרות שבחלונות הגבוהים במפלגה השלימו עם כך שכתב אישום נגדו יוגש, רק בגלל שלמערכת המשפטית אין ברירה אחרת, ליברמן לא יפרק את החבילה ויאפשר לחבריו להישאר בקואליציה.

ולא, אין סיכוי בעולם שהוא ימנה את ידידו הרב אריה דרעי לשר חוץ במקומו. דרעי עצמו אומר בשיחות סגורות השבוע כי אינו מתכוון לשמש כשר מטעם מפלגות חילוניות. מה כן? - "בשלב זה אני לא מדבר אפילו לא עם עצמי", הוא אומר בשיחה ידידותית, אבל יש לו תוכנית ברורה והוא כנראה רוצה לשמש כיו"ר ש"ס. אותו מודל כמו חיים רמון שאמור לפרוש בימים אלו, להישאר בתמונה כיו"ר 'קדימה', אבל לעשות עסקים וכסף בחוץ עד שתיווצר סיטואציה שתאפשר לו למצוא פוזיציה טובה יותר. דרעי, ידיד של רמון, שמשוחח איתו כנראה שבע פעמים ביום, חושב לאמץ את המודל ולבקש להתמנות כיו"ר תנועת ש"ס. האם מישהו ימנע ממנו? ספק רב. האם יבקש זאת? ספק גדול עוד יותר. הוא מאוד מתלבט ומקבל עצות מכל העולם מה לעשות, כולל הצעות להשתלט על הליכוד, לפתוח מפלגה חדשה ועוד שלל דברים.

לעומת דרעי, מופז אינו מקבל כל כך הרבה הצעות ובשיחות סגורות שהוא מנהל השבוע עם חברים אותם פגש בשמחה של ידיד שהתקיימה באווירה פסטורלית בגליל, ליד חצור הגלילית, הוא אומר כי הוא רואה את עצמו בקואליציה אך ורק אם העבודה תחליט לפרוש.

במקרה כזה, הוא חשוב שלבני תיכנס, ואם לא אז פרישה באה בחשבון כאשר היא מותנית בכך שימונה לשר בטחון. זה התפקיד שמעניין אותו וזה התפקיד שלדעתו יקהה את תחושת הבגידה הפוליטית שעלולה להיות אחת יותר מדי. כשמדובר תיק בטחון תמיד ניתן לצרף לו טיעונים שבדרך כלל מתחילים במילים 'לנוכח האתגרים'.

צפו בריאיון עם השר שלום (צילום: רויטרס)
מופז. מחכה עם החוק הקרוי על שמו | צילום: רויטרס

וכשאלו הם פני הדברים, אז או שיש משהו מאוד סודי שראשי הקואליציה יודעים שאנחנו לא, וזה לא נראה סביר; או שבאמת החיפזון, כמו ברוב המקרים, הכשיל אותם.

מבקש להישאר ממלכתי

ראש הממשלה עצמו נחוש להעביר את 'חוק מופז'. השבוע, בישיבת סיעת הליכוד, הוא אמר: "אנחנו עדיין לא הסיעה הגדולה בכנסת". משמעותה של המילה "עדיין" הדהדה לא רק בקומת הסיעות.

ראשי הקואליציה לא מתכוונים לוותר. שר התחבורה ישראל כץ אמר בישיבת הסיעה: "התנהלותו של ריבלין היא חסרת תקדים. האם ליו"ר הכנסת יש מדיניות פרטית לגמרי? הוא חלק מסיעת הליכוד?". שר האוצר יובל שטייניץ טען ש"זה לא חוקי למנוע העלאה של חוקים". נתניהו אמר על החלטת ריבלין כי "אם השתנו הנסיבות, אנחנו רוצים לדעת מהן".

יו"ר הכנסת עצמו מודע לביקורת ומכיר את שני צדדיה ונחוש להישאר ממלכתי. בשבוע שעבר, הוא היה זה שבמהלך מליאת הכנסת גינה את האופוזיציה: "אני רוצה לומר לחברי הכנסת כולם: הכנסת היא של כולנו. כל מי שעושה יציאה מאולם הכנסת כורת את הענף שכולנו יושבים עליו. זה המקום שבו אנחנו מתווכחים, זה המקום שבו אנחנו מכריעים, זה המקום שבו לפעמים רבים מאתנו נפגעים".

"כאשר באה הכנסת ומבקשת ששבעה יתפלגו מסיעה, הדבר לא נוגע רק לאופוזיציה, הוא נוגע לקואליציה באותה מידה", הוסיף ריבלין. "בדיוק כמו שהחוק יכול להיות 'חוק-מופז', הוא יכול להיות מחר 'חוק-ריבלין' או דנון. לכן, אין פה עניין של שינוי חוקים בזמן משחק, כי שינוי החוקים הוא לגבי כל סיעה שיש לה יותר מ-21 חברי כנסת".

"לכן, אני אומר לכם, ידידי חברי הכנסת", הוסיף יו"ר הכנסת. "קודם כול, יהיה יושב-ראש הכנסת אשר יהיה, יהיה בעל תבונה כאשר יהיה, חוסו על הדמוקרטיה, אל תקומו בקלות ראש כל כך גדולה ותעזבו את הכנסת. זה לא מרכז מפלגה וזאת לא מחאה בכיכר כזאת או אחרת. אני מוכרח לומר שהשעה היום הרת עולם, והחובה של הממשלה להתמודד עם בעיות כלכליות קשות מנשוא מחייבת אותנו להבין".

שתי רעות עשתה

ראשי הקואליציה שקראו את הדברים הללו, לא הבינו, כיצד במקביל יו"ר הכנסת כה מתעקש איתם. בשיחה גלויה ומרתקת הוא אומר לנו את אשר הוא חושב מבלי להעמיד פנים, מבלי לנסות ליפות מציאות, כמו תמיד הוא הולך עם האמת שלו ומכן לשלם עליה מחיר.

"שתי רעות עשתה הכנסת בשבוע שעבר", מפרט ריבלין. "האחת, שבימים כה קשים, הכוללים הגשת תקציב בעייתי ביותר, הביאו לכנסת שורה של חוקים שנויים במחלוקת בעליל, כולל אפשרות הצבעה לסגני שרים, צמצום ועדות ועוד ביקשו להוסיף תבערה על ידי הצעת החוק שבעיני האופוזיציה מהווה איום על אחת המפלגות".

"הרעה השנייה", המשיך יו"ר הכנסת, "מתייחס לאופוזיציה שגם כאשר היא חשה שמתנכלים לה, כאילו הייתה אויב, אסור לה לעזוב את זירת הכנסת ששייכת לכולם - העץ עליו נשענת הדמוקרטיה. כאשר שליחי מיעוט אוחזים בנשק אסור - משווים את הכנסת למרכז מפלגה או כיכר שוק וכמובן משפילים אותה. זעקתי כלפי השניים- נגד שתי הרעות".

הכל טוב ויפה, אבל דווקא אותה דמוקרטיה, היא זו שקבעה שהרוב יכול להחליט ומדוע יו"ר הכנסת מנצל את מעמדו ומונע מהרוב לקבל החלטה, ניסנו לשאול. אבל יו"ר הכנסת אינו מוותר.

"נכון שרוב יכול לשנות כללי משחק, אבל לא תמיד הוא מוסרי מבחינת הציבור", מסביר ריבלין. "יכולים לומר ישפוט הציבור - וייתכן שכך יהיה, אבל הדבר לא מביא את טובת הכנסת. האופוזיציה ביקשה שאעכב את הדיון, עשיתי ניסיון לקרב בין הצדדים ולא יכולתי. האופוזיציה הגיבה כפי שהגיבה למגינת ליבי ולמרות זעקתי. שיקולי היו שיקולים של האדרת שם הכנסת והחזרת איתנה".

עם כאלו חברים ...


"חבריך לקואליציה", אנו מעירים ליו"ר הכנסת, "חושבים ששיקולים זרים כמו התמודדות עתידית לנשיאות המדינה הם אלו שמנחים אותך. אם כי מצד שני אתה עלול להפסיד את קולותיהם".

"נשיא המדינה ייבחר על ידי הכנסת בעוד חמש שנים ולא על ידי כנסת זו", ממהר להתגונן ריבלין. "עם חברים כמו שיש בליכוד צריך לשקול אם מועמד לנשיאות יכול להישען עליהם. אני רוצה להזכיר שכאשר זעקתי נגד שרון, שהיה חבר, 'אל תפגע בארץ ישראל', כי חשתי שלשם כך נבחרתי, החברים בממשלה של היום הצביעו בעד גירוש יהודים מביתם. אז אל יטיפו לי מוסר ואם אזכה להיות מועמד לנשיאות ישקלו לפי גופו של עניין. הם בביקורתם לא מכבדים אותי ולא את הכנסת".

ובעוד שיו"ר הכנסת די מקמץ במילים בכל הקשור לחבריו בליכוד ומתנסח בזהירות, הרי שבכל הקשור לאנשי לשכת ראש הממשלה שנראה שמשסים בו את כל מי שהם יכולים, הוא אומר דברים חדים וברורים.

"לשכת ראש הממשלה היא לשכת פקידים המצווים על עזרה לראש הממשלה", תוקף ריבלין. "אם מנהל לשכת ראש הממשלה מסייע לו כפי שהוא מסייע בעניין זה, אני חרד לעצות שמקבל ראש הממשלה".

צפו בסיפורים המעניינים של 15.4 לאורך השנים (צילום: חדשות 2)
אריה דרעי. יחזור? | צילום: חדשות 2

"אבל בסופו של יום, מדובר בחוק לגיטימי או לא?", אנחנו מנסים להבין. "חוק מופז חוקי ולא לגיטימי", עונה ריבלין. "אוי לה לאותה מפלגה שהייתה מבקשת לרכוש אנשים שנבחרים בליכוד תמורת תפקידים. אם כל שבעה חברים יכולים לעזוב, ייתכן והייתי ממליץ לליכוד לבחור את הרשימה באופן שבו בעשירייה הרביעית והחמישית יבחרו גם כמה ח"כים מחוזיים כדי למנוע יצירת מנגנוני איום שכאלו".

"גם ביריבות פוליטית יש כללי משחק", ממשיך יו"ר הכנסת. "שבירתם, פעם היא מכה פה ופעם שם. אני שירתי בליכוד כל חיי בין בקואליציה ובין באופוזיציה, בין במדבר בארץ לא זרועה ובין בגנים מלאי שמן ויין. כדאי לחברי בליכוד לא לבזות את עצמם על ידי התרסות כלפי, שכן גם אם זה כשר זה לא מריח טוב וזאת בלשון המעטה".

"ראש הממשלה וחבריו חייבים להפנים את ההבדל בין חוקי משילות שאינם חוקי הישרדות", אומר ריבלין. "כמו למשל לאפשר הפלת ממשלה רק ב-65 חברי כנסת. שכן מדוע שיהיה מצב שבו רק 55 שולטים? זה רצון רוב העם? לא ייתכן שתהיה ממשלה שאין לה רוב בכנסת. טוב יעשו יועצי ראש הממשלה שבמקום לעסוק באנשים ומועמדים לנשיאות, יעסקו בחוקים המאפשרים לשלטון לפעול. לא יכול להיות שהדרך היחידה למשול היא לפרק מפלגות אחרות ברוב מזדמן של חכ"ים".

כך יש לשנות את שיטת הממשל

"הכל טוב ויפה", אנו אומרים ליו"ר הכנסת, "אבל אתה בוודאי מסכים אם כך שזה לא נכון שכל שנתיים הממשלה תיפול, וחייבים לעשות משהו כדי לשנות את שיטת הממשל הזו!".

ובכן, יש לו פתרונים גם בעניין הזה, וחלקם גם די מפתיעים: "אולי הדרך היא לבחור מפלגות גדולות, לא על ידי העלאת אחוז החסימה שלא סייע דבר, אלא לשכנע את העם, למשל, שראש הממשלה הוא ראש המפלגה הגדולה. במקרה כזה ייתכן שכמו ש'קדימה' מיצתה את קולות השמאל, הליכוד יכול היה למצות את קולות הימין ומפלגתו של ליברמן לא החיתה מקבלת כל כך הרבה מנדטים".

ריבלין, דווקא סבור ששלטון נשיאותי בארץ - הוא דבר מסוכן. "נבחר אדם שאתה תקוע איתו לכמה שנים ומדינת ישראל תוכל לעשות טעות גורלית אחת או שניים ואנא אנו באים", הוא מסביר. "אין לנו ארץ אחרת ואין לנו את האפשרות הזאת. אנשים גדולים עושים טעויות גדולות. לא בישראל".

"ככלל, אני חבר של נתניהו והייתי מבין הבודדים שדאגו לבחירתו עוד כשהיינו סיעה בת תריסר מנדטים שישבה אבלה וחפוית ראש", מזכיר ריבלין. "שימשתי מהבוקר ועד הלילה כחבר בועדת הכספים על מנת להוכיח שמדובר באופוזיציה אחראית".

"עזרתי לצרף כמה חברים, כמו בגין, מרידור, קצת יעלון, שהוסיפו כבוד ויוקרה לליכוד", ממשיך לפרט ריבלין את מניותיו במפלגה. "שכנעתי את שומרי אמוני ארץ ישראל שנתניהו מגיע מבית טוב. הייתי יו"ר מטה הבחירות בלי לקבל גרוש, והייתי ליו"ר הכנסת למרות התלבטויותיו של נתניהו. תפקידי היום לשמור על עוצמתה של הכנסת שכן בשנים האחרונות נשמטה איתנותה במידה רבה. אסור שהכנסת והוועדות יהיו חותמות גומי של הממשלה".

"יו"ר כנסת צריך לעמוד בין הממשלה לאופוזיציה ולנסות לשמור על כללי משחק", מסביר ריבלין איך הוא תופס את תפקידו. "כך עשיתי אצל שרון, כך אעשה אצל כל ראש ממשלה שאהיה אצלו יו"ר כנסת. אי אפשר לתת לכנסת הוראות ממשרד ראש הממשלה שכן אחרת לא תוכל לפקח על עבודתה. כנסת עוצמתית מביאה כבוד לראש הממשלה, שכן אם הוא שולט בכנסת עוצמתית זה מצביע שכולם חפצים ביקרו ואני מאוד חפץ ביקרו של ראש הממשלה. אינני בטוח אם אני חפץ ביקרה של לשכתו".

בלשכת ראש הממשלה שומרים על שתיקה. הם לא מדברים ושומרים גם לנוכח הדברים הללו על דממת אלחוט.