התכנסות הקבינט המדיני-ביטחוני הערב והכוונה להודיע על הפסקת אש חד צדדית מצידה של ישראל מעלים את השאלה האם נקיטת צעד שכזה אכן נכונה.

המצדדים בהודעה על הפסקת אש חד צדדית יאמרו קודם כל כי עצם ההכרזה החד צדדית משמעה שאין הכרה בחמאס - לא בפועל, ולא בשום הסדר אחר. למעשה, ישנה התעלמות מהחמאס ואי הכרה בעובדה שהוא השולט ברצועת עזה.

בנוסף, בעצם ההכרזה החד צדדית מודיעה ישראל כי אין בפועל מגבלה על אופי תגובתה בעתיד - באם יחודש ירי הרקטות לעבר יישובי הדרום, או תבוצע כל פעילות טרור אחרת. בשל העובדה שהפסקת הלחימה נעשית כשחיילי צה"ל נמצאים בתוך שטחי הרצועה, תוכל ישראל למעשה גם להתנות את נסיגת חיילי צה"ל בהפסקת הירי או בכל תנאי אחר.

החסרונות: חשופים לחטיפה

אולם ישנם גם חסרונות לא מעטים להכרזה חד צדדית שכזאת. החיסרון הבולט הוא שאין התחייבות רשמית של החמאס, כתובה או בפומבי, להפסיק את הירי. משמעות הדבר היא פגיעה ממשית באחת ממטרות המבצע - "שינוי המצב בדרום". כשאין הסדר עם חמאס, וכשהוא לא צד לחתימה, גם אין התקדמות בנושא גלעד שליט.

בנוסף, העובדה שכוחות צה"ל נשארים בתוך שטחי הרצועה, בזמן שאינו מוגבל בשלב זה, חושף את חיילנו לניסיונות חטיפה של אנשי חמאס וכן לפגיעה בהם בכל רגע נתון.