במהלך העימות המתוקשר בין הנשיא אובמה ליריבו הרפובליקני מיט רומני, הביעו השניים בשפת גופם את שפיהם לא אמר. באופן טבעי, כל אחד מן המועמדים לחוץ מאוד מהמעמד, וכתוצאה מכך ישנם סימני מתח פיזיולוגיים, שאותם אי אפשר להסוות - גם לאחר אימון מרובה. הניסיון שלא להסגיר את האמת הפנימית של הרגשות, עלול לפגוע במסר ויוצר תחושה של הבעה שאינה משקפת את האמת הפנימית של האדם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ניתן לראות כי במהלך הקרב התקשורתי בין השניים הביט רומני למצלמה הרבה יותר מאשר אובמה. התחושה היא שהוא פונה באופן אישי אל הקהל בבית, משדר אמינות ומעורר רגשות חיוביים עם הנאמר. רומני השתמש בידיו בהלימה מוחלטת לדבריו. בניגוד אליו, אובמה ביצע בידיו מחוות מוכרות, ושידר מבוכה.
מיט רומני הגיב לטענות של אובמה מילולית, וגם בשפת גופו הוא הביט לעברו. במעשיו שידר רומני כבוד לאדם וגם למעמד עצמו, ואילו אובמה בחר להתעלם מהטענות המבקרות את המדיניות שלו וחייך לעבר הריצפה כמו ילד נבוך שניסה להסתיר את מעשיו הוא הבין שטעה.
אובמה היה נוקשה ונבוך, רומני שידר אמינות
בניגוד לרומני, שפת גופו של אובמה שידרה עייפות. עיניו היו כבויות, הוא נראה חיוור ונטול האנרגיה שאפיינה אותו במסע הבחירות הקודם. חלק מתנועותיו המוכרות נראו שחוקות ומקרטעות. הנשיא אובמה, בניגוד לרומני, הביט הרבה לכיוון מטה ולצד, מצמץ תכופות ונמנע מלהביט בעיניו של יריבו ובאופן כללי שידר פחות אמינות.
התחושה הייתה כי אובמה לא נהנה מהמעמד, וגם כשהגיב לטענותיו של יריבו הרפובליקני, הוא כמעט ואינו הביט בו, אלא שלח מבט קצר לעברו. במהלך העימות הייתה ידו של אובמה מורמת למעלה. תנועות צמיחה מעניקות תחושה של עתיד, כאילו רמז לעם: "אני רוצה להמשיך ולהוביל". רומני, לעומתו, שלח יד לעומק. דבר שהביע רצון ליצור קרבה עם העם.
בתחילת דבריו פנה אובמה לרעייתו ובירך אותה ליום הנישואים. הוא אף קרא לה "מתוקה", אך בשום שלב הוא לא הצליח לבטא רגשות חיוביים שישדרו הלימה בין מה שאמר לבין מה שהוא מרגיש. ניכר שזהו משפט שתוכנן מראש, ואילו תגובתו הספונטנית של רומני הייתה משכנעת ומשעשעת יותר. לסיכום ניתן לומר, כי רומני הגיע עם תשוקה גדולה יותר, שידר רגשות חיוביים וכבוד גדול יותר למעמד. אובמה, בניגוד אליו, השתמש בכל צעדי הריקוד המוכרים, אך לא הצליח לעורר הזדהות עם מסריו.