קרי ונתניהו (צילום: משה מילנר לע"מ)
נתניהו מנותק מהמציאות. קרי ורה"מ | צילום: משה מילנר לע"מ

העימות הבוטה והקולני בין בנימין נתניהו ראש הממשלה לממשל האמריקני בראשות אובמה וקרי חושף פער עמוק בתפיסה. זה לא עניין נקודתי, זה לא תרגיל טקטי, זה ביטוי קטן למחלוקת מהותית. בשפת הרחוב והטלוויזיה נקרא לזה "מי חי בלה-לה-לנד - גרסת המציאות". יש כאן האשמה הדדית זהה והתנהגות תקשורתית מקבילה שנובעת בדיוק מזה.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל

הממשל האמריקני משוכנע שנתניהו חי בארץ הפלאות הימנית שלו ואינו קשור למציאות. זה מה שהדליק אצל שר החוץ קרי את המבערים האחוריים בריאיון שנתן לחדשות 2 בשיתוף עם רשת אל-פלסטינייה. "ישראל רוצה שתהיה אינתפיאדה שלישית?", הוא שאל. "אתם חושבים שמצבכם טוב מבחינה ביטחונית וכלכלית כי יש לכם גדר ומעט טרור. יש לי חדשות בשבילכם, הסטטוס קוו לא יישאר", זעק קרי.

בישראל התחממו. מה פתאום הוא מאיים? אבל קרי רצה בעיקר לפוצץ את ה"בועה הישראלית" שלדעתו נתניהו חי בתוכה. בדיוק באותו להט הוא דיבר על העניין האירני כששאל שוב שאלה רטורית. מה עדיף, המשך התגרענות ועימות צבאי, או ניסיון להסדר שימנע זאת? באמריקה חושבים שגם בעניין הזה נתניהו מפנטז.

אודי סגל (צילום: חדשות 2)
העימות מסוכן לישראל. אודי סגל | צילום: חדשות 2

"הוא חושב שאפשר להגביר את הלחץ על אירן והמשטר יתמוטט", אומר בכיר אמריקני. "אבל, הוא טועה. תסתכלו על פידל קאסטרו אחרי 50 שנות סנקציות". לאירן תהיה פצצה הרבה לפני שהיא תתמוטט.

חלומות של התמוטטות ומלחמה

על פי התפיסה הזאת, ארצות הברית באה לחלץ את ישראל מהזיותיה. תהיה פשרה עם אירן. תהיה תקופת מבחן. יהיה תשלום קטן וזה עדיף על חלומות של התמוטטות ומלחמה. נתניהו חושב על אמריקה בדיוק את אותו הדבר. קרי ואובמה, שני "שמאלנים", ליברלים, חיים בלה-לה לנד של שלום ופיוס פרחים ועננים. כשקרי מדבר על כוח כלכלי משותף לישראל, פלסטין וירדן, תיירות ושיתוף פעולה - נתניהו נוחר בבוז.

איפה ארצות הברית? ואיפה המציאות במזרח התיכון? הוא נזכר בחיבוק האמריקני של האחים המוסלמים והאביב הערבי ובאזהרותיו שנתקלו באותה מידה של ספקנות ושהפכה אותו ל"מחרב המסיבות". הוא די מאוהב בתפקיד. מול אירן הוא בטוח שאמריקה התחרפנה, במקום ללחוץ היא מקלה, במקום לחבק את האירנים עד שנשמע את ה"קנאק" היא מתפשרת. הוא משוכנע שאירן מרמה, שהכל מתוכנן, שזה הכל חלק מתכנית זדונית שאמריקה החלשה והנרפית של אובמה לא מצליחה לקרוא אותה.

מה נכון? התשובה מורכבת. גם וגם. שתי תפיסות עולם נוקשות ורעיוניות שמתנגשות מול קרקע המציאות המזרח תיכונית שהיא רובה חולות נודדים.

ההבדל העיקרי טמון בהפסד של העימות הגלוי הזה. גם אם נתניהו היסטורית צודק לגמרי, תג המחיר של העימות עם הבית הלבן כבד ומסכן אינטרסים חיוניים. הפיתרון: איפוק, גמישות, פעולה שקטה ופחות קולנית והגדרת יעד ברור - לא להיתפס בכל אמירה כנציג רפובליקני ממוצע. זה קשה אבל לא בלתי אפשרי.