ענני האבק שאפפו את אזור האסון במזרח טורקיה מתחילים להתפוגג, במקביל להמשך מאמצי החילוץ האינטנסיביים של מאות הלכודים תחת ההריסות. אך קשה להתעלם מה"ענן" הגדול יותר שאופף את טורקיה מאז הכה בה האסון הקשה שלשום - הטומן בחובו תיבות פנדורה מעברה האפל של המדינה. הוא הציף מחדש על פני הקרקע בעיות בעלות מטען אתני וסוציו-אקונומי מההיסטוריה המודרנית הטורקית.
מאז היווסדה של טורקיה המודרנית, מנסה המדינה לגשר על הפערים העצומים בין הפריפריה הנידחת והנחשלת למרכז המדינה. אלו מהווים עד היום את אחת הבעיות המהותיות בהתנהלות היומיומית, בעיה אותה "ירשה" טורקיה המודרנית מהאימפריה העות'מאנית המתפוררת.
אך לא היה זה רק המרחק הגיאוגרפי שהפך את אזורי הספר במזרח ובדרום מזרח טורקיה לנידחים ודחויים. הם האזורים אליהם נדחקו ושוכנו בני המיעוטים - ובראשם זה הכורדי, הסובל מדיכוי מתמשך, אפליה ובעיקר מאי-הכרה מצד השלטונות באנקרה בשאיפותיו הלאומיות ואפילו בדרישתו להכיר בשפה הכורדית כשפה רשמית במדינה.
בזמן הכי לא מתאים
"לזכותם" של כמה ממנהיגיה של טורקיה ייאמר כי כבר מראשית תהליך המודרניזציה שעברה בשנות ה-20' וה-30', נעשו נסיונות מתמשכים לקשר את אזורי הספר למרכז. הבולט שבהם היה בהשקתו של "פרוייקט דרום-מזרח אנטוליה" (GAP), פרוייקט פיתוח רב-מגזרי המבוסס על ניצול מקסימלי של משאבי הטבע באזור - מרביתם זרמי המים בנהרות הפרת והחידקל. זאת, באמצעות סכרים, תשתיות חשמל, תחבורה וחקלאות.
תכניות-משנה שהוקמו במסגרת ה-GAP עודן מתנהלות בימים אלה בטורקיה, חלקן במסגרת שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ארגונים שונים ואף בסיוע ובמימון האו"ם. טורקיה ניסתה באמצעות הפרויקט גם לפתור את הבעיות האתניות במדינה, ולהתגבר על טענות האפליה, הקיפוח, הרדיפה והדיכוי לאורך השנים. זאת, באמצעות יצירת מקומות עבודה, תגמולים לחקלאים ועוד.
רעידת האדמה שפקדה שלשום את מזרח טורקיה תפסה את ארדואן בשיאו של המרוץ להגמוניה באזור. מי שכבר מזמן הפך למנהיג הפופולרי בעולם הערבי, זכה לשבחים גם בעולם בגין הצעדתה של טורקיה ל"ליגה של הגדולים", בה הוא מתגאה בכלכלה יציבה, משטר דמוקרטי בו משתלבת, לכאורה, דת האסלאם, והמוסד הצבאי נחשב לאלמנט לאומי-חברתי מהותי.
אך את נקודת החולשה האתנית בדבר המיעוטים בטורקיה ניסה ארדואן להסתיר, כמו קודמיו, במרוץ היוקרתי לפסגה. הוא דחה את הטענות בעולם על קיפוח ואפליה והעדיף להתפאר בהישגי מדינתו.
"נקמה שקטה" בכורדים?
רעידת האדמה בעיר ואן, המיושבת ברובה בכורדים, השיבה אותם לאור הזרקורים ובטורקיה כבר יש המאשימים את הממשלה בסחבת בניהול המשבר בדיוק בגלל עובדה זו. אחרים טוענים כי מדובר כאן במעין "נקמה שקטה" של ארדואן: האסון בא על רקע חידוש גל פעולות הטרור של המחתרת הכורדית נגד מטרות צבאיות ואזרחיות טורקיות. ימים ספורים לפני רעש האדמה, נהרגו 24 חיילים טורקים במארב מתוכנן של פעילי המחתרת במזרח המדינה – מה שגרר תגובה קשה של צבא טורקיה, שיצא לפעילות קרקעית נרחבת על אדמת צפון עירק. כעת, כך טוענים, מסביר ארדואן מי הבוס.
ויש כאלה הטוענים כי ארדואן נמצא היום בנקודה בה הכבוד הטורקי לא מאפשר לו לבקש עזרה ממדינות העולם. טורקיה החזקה והיציבה, ה"סלע האיתן" באזור הסוער – תבקש עכשיו עזרה משכנותיה? על גופתו המתה של ראש ממשלת טורקיה. בשלב זה הוא מוכן שצוותים זרים מצומצמים מאוד יפקדו את אזור האסון, אם בכלל, ונעזר בעיקר בציוד הומניטרי מהשכנות (כן, גם מאיתנו).
אך את הלכודים והנעדרים זה לא מעניין. השעות ממשיכות לחלוף, והסיכויים למצוא לכודים חיים הולכים ופוחתים. אתמול זכינו לראשונה לשמוע ביקורת גלויה על מדיניות הממשלה בכלי התקשורת הטורקיים, כשרופאים ומחלצים (שהעדיפו אמנם להישאר בעילום שם) הצהירו כי בניגוד לטענת שרי הממשלה – המצב קשה ויש מחסור בתרופות. "פצועים מקבלים טיפול לא ראוי ומופנים למקומות אחרים", סיפר אחד הרופאים במקום והוסיף: "חייבים עזרה נוספת".
אתגר משמעותי
עם זאת, ארדואן עדיין בשלו. הוא מיהר לצאת לשטח כדי להפגין מנהיגות, אך גם הוא מבין היום כי אט-אט הופך משבר רעידת האדמה לאתגר משמעותי מבית, עמו הוא חייב להתמודד.
הפופולאריות לה הוא זוכה הופכת כל צעד שלו למהלך הזוכה לסיקור נרחב. על כן, אם יתברר כי התרשל בניהול המשבר ובכך העצים את מימדי האסון, הדבר עלול לעלות לו ביוקר. ההחלטה "לשמור על הכבוד הלאומי הטורקי" עלולה גם לעורר תגובה קשה יותר של המיעוט הכורדי.
אין ספק שגם מימדי האסון משחקים תפקיד במשוואה הזאת: מאות גופות שיוצאו מההריסות, בידיעה שעוד ידיים מחלצות היו עשויות להציל חיים – עלולות להציב את גל האהדה הנרחב עליו נישא ארדואן בסימן שאלה.