ראש המוסד לשעבר מר מאיר דגן, אין יום שאנחנו לא מתעוררים לאיזו אמירה שלך, אמירה או רמיזה או התרעה. עכשיו על הפרק פרשת האחים עופר וקשרי החברות שלהם עם אירן. "ההתייחסות לפרשת האחים עופר מוגזמת", אמרת לערוץ 2 ולידיעות אחרונות הוספת רמז על רמז: "יש הפרזה גדולה באישומים נגדם". מה אנחנו אמורים להבין מר דגן? שהאחים עופר עשו דברים שאתה ידעת עליהם ואנחנו לא ידענו? שאתה יודע דברים שאסור לומר, אבל מותר לרמוז...?
עוד לפני כן הזהרת מפני תקיפה באירן ואמרת שזה יהיה מטופש, ולא מזמן גם דיברת על כך שישראל צריכה להכיר במדינה פלסטינית באו"ם. מר דגן, זה נראה כאילו ששנים של עבודה ברוכה שקצרה שבח והערכה, שנים של עבודה במחשכים מאחורי הקלעים נתנו בך את אותותיהם. בזמן האחרון אתה מתפרץ לתקשורת שצמאה לשמוע אותך, מה זה מתפרץ? נראה שאתה ממש משתוקק לשתף אותנו בידיעותיך.
אז אני אומר: לך על זה מר דגן, לך על זה ובגדול! תעניק ראיונות חגיגיים, תשתתף באולפנים פתוחים, ותיתן פרטים רבים לכתבות מוסף. למה לזרוק לנו עצם פה עצם שם מר דגן, אנחנו רוצים לשמוע אותך - ובגדול.