השלב הראשון הצליח מעל למשוער. כמו שאמרה דפני ליף מול קהל השלוש מאות אלף: "העם כבר לא דורש צדק חברתי, הוא החליט צדק חברתי". ואם כך המצב, הגיע הזמן לשלב השני. מעתה צריך לשנן: "העם דורש חשבונית, העם דורש קבלה".
בפעם הבאה שתיתקלו בשאלה "עם או בלי?", השיבו בלי היסוס: "עם", גם אם זה יעלה לכם עוד כמה שקלים. הגיע הזמן להבין שמי שמציע לכם שירות בשחור, גונב בלי בושה לאור היום.
הוא לא צריך לצאת להפגין (אגב, רוב הסיכויים שהוא בדיוק עולה על המטוס לחופשה הכל כלול בכרתים), בשביל זה יש לו הרי את "אנשי התלוש". אותו מעמד ביניים שיוצא עכשיו לרחובות, מפנה את הזעם לממשלה ולא למי שדופק אותו לא פחות, אבל קורץ כל הדרך לבנק עם המזומנים בכיס.
חיים בשחור
כן, הגיע הזמן להקדיש כמה שלטי מחאה גם לאותם אנשים שמנהלים פה חיים שלמים בשחור. קורצים כשהם מגיעים למחיר, סומכים על המצוקה של אותם אנשי תלוש שלא יכולים לוותר על עוד כמה שקלים הנחה, אבל בשורה התחתונה - גונבים את כולנו כי 20% של כלכלה שחורה כמו שיש בישראל, היא עוד סיבה למנטרה של אוגוסט 2011: מעמד הביניים שקורס תחת הנטל . המעמד שמחזיק את המדינה על הגב.
אולי זה שריד מהגלות, אולי מימי המנדט, אבל איכשהו בישראל עבירות מס לא נתפסות כמעשה חמור. מי שדופק את השיטה יוצא מלך, לא משנה שהוא בעצם גונב את השכן.
בארצות הברית העלמות הכנסה מטופלות בחומרה רבה. הרשויות, אבל גם החברה, רואות בהן דגל שחור, הפרה חמורה של כללי המשחק ופגיעה בעיקרון השוויון. אצלנו אם נתפס זמר שמעלים מילונים אנחנו זועמים על הפקידים שתופסים עליו טרמפ, במקום להבין שהוא רוקד על חשבוננו.
רק השכירים נאלצים לשחק לפי הכללים
הרי מיסים זה תקציבים ותקציבים זה צדק חברתי, אז למה רק מי שאין לו ברירה צריך לשלם? "אנשי תלוש" הם היחידים שצריכים לעבוד לפי הספר ולכן הם אלה שקורסים. לאלפיון העליון חוקים משלו בבנק, העצמאים ממציאים לעצמם קיצורי דרך ורק השכירים נאלצים לשחק לפי הכללים של האוצר.
אין להם את הלוקסוס לקרוץ, את האפשרות לעגל פינות, את היכולת לגלגל כספים, לשלם מס הכנסה רק על חלק מהמשכורת. הם נאלצים לשחק לפי הכללים, למרות שדי ברור שהכללים כבר לא עובדים.
עכשיו, כשאפילו ראש הממשלה השתכנע שהגיע הזמן להחליף דיסקט, בזמן שוועדת המומחים שלו מחפשת תורה כלכלית חדשה, אפשר לדרוש גם שינוי מהציבור. הפסיקו להשלים עם העבודה בשחור. ההנחה של היום לא שווה את הקריסה של המחר.
התעקשות על צדק חברתי גם מהאזרחים ולא רק מהמדינה
כמו שלא תשבו לקפה עם גנב, כך גם אין סיבה ללחוץ ידיים למי שסיים לתקן את דוד החשמל ושכח לתת קבלה. מדובר בכסף קטן בכל פעם, אבל השורה התחתונה היא שקובעת.
כבר שמעתי כאלה שטוענים שממילא הכסף לא מגיע חזרה. זה לא שעוד כמה מיליוני שקלים של מיסים יורידו את מספר התלמידים בכיתה , אלא רק יותר כסף לסדרי העדיפויות הלקויים במדינה, אבל בעיני זה קודם כל העיקרון והתעקשות על צדק חברתי גם מהאזרחים ולא רק מהמדינה.
ואם העיקרון הזה עדיין לא משכנע, שימו לב לנתונים שהתפרסמו רק השבוע: היקף הכלכלה השחורה בישראל עומד על 20 מיליארד דולרים. 21.9% מהתוצר בישראל. מיסוי הפעילות השחורה היה מכניס לקופת המדינה 34 מיליארד שקלים. כגובה הגירעון השנתי.
שלמו מיסים ותצטרפו אלינו לרחובות
נכון, המורה הפרטית רק משלימה הכנסה למשכורת המבישה שהיא מקבלת. האינסטלטור שלא גומר את החודש, נהג המונית שמתקשה לשלם את החשבונות, המוכר בשוק שהמשכנתה חונקת אותו.
כולם צודקים, אבל בזמן שהם יכולים לעבוד בשחור ואיכשהו לשרוד יותר בקלות, יש כאלה שקנו מזה וילה וממלאים את הקניונים. אנשי התלוש נושאים בנטל גם בשבילם והגיע הזמן לומר להם: העם דורש צדק חברתי גם מכם. שלמו מיסים ותצטרפו אלינו לרחובות, לדאוג שהממשלה תגבה מיסים וגם תחלק אותם לפי סדר עדיפויות מתוקן.
עד אז, בפעם שתתקלו בקריצה שמתלווה לשאלת המחיר, זכרו את השלט החדש של המהפכה: "העם דורש חשבונית, העם בחר בקבלה". זו תהיה התרומה שלנו לרשימת הדרישות של המחאה.