מאות קסאמים ופצמ"רים נחתו בשטח ישראל בחודשיים האחרונים. ביום אחד נורו כ- 100 רקטות לעבר דרום הארץ וכמיליון תושבים נאלצו לרוץ למקלטים ולמרחבים המוגנים. עם זאת גופי התקשורת העולמיים העדיפו להתעלם מהצד הזה של ההסלמה ודווקא בחרו לסקר את מותם של ארבעה פלסטינים בעזה בתקיפת חיל האוויר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כשהתקשורת העולמית לא מציינת למה צה"ל תקף ושההרוגים הם למעשה מחבלים שלקחו חלק בירי לעבר ישראל, מובן מאליו, אם כן, למה עזה זוכה לסיקור נרחב ונתפסת "כאומללה" בעוד שישראל היא ה"אשמה" במצב.
באינטרנט התמונה חד-צדדית הרבה יותר: חיפוש בסיסי באנגלית של "עזה" מעלה 128,000,000 תוצאות רלוונטיות. כאשר נקליד את המילה "שדרות" נקבל 1,680,000 תוצאות. קילומטר אחד בלבד מבדיל בין שדרות לעזה, סיטואציה אחת - אבל ברשת המרחק הוא יותר מ-126,000,000 מיליון אזכורים.
החמאס יודע כמובן איך לעבוד עם התקשורת העולמית. בכל הקשור לכללים אתיים אין חוקים: אם זה שימוש בילדים, תמונות של גופות חרוכות, בימוי מצבים מול המצלמה וכמובן גם תעמולה זולה. בתגובתו לדוח גולדסטון, טען החמאס שהסיבה לפגיעה באזרחים חפים מפשע בישראל היא העובדה שהנשק בו הוא משתמש הוא "לא מדויק".
קבלת פנים של העיתונאים הזרים לעזה כוללת לרוב ליווי צמוד ולפעמים מקום לינה מסובסד רכב וציוד. הכול למען סיפור טוב בחדשות. בישראל המצב שונה: אנחנו לא יכולים לשחק באותם כללים ולכן לא תמיד יש לנו מה "למכור" לתקשורת. הבעיה מתחילה כאשר התקשורת הזרה מגיעה לשדרות ורוצה לסקר את מציאות החיים. כשהעיתונאים מגיעים לשדרות , אפילו למעבר ארז, לא תמיד יש יד מכוונת שדואגת להם לסיורים בעיר, להיפגש עם תושבים, ולתאם הגעה לאתרי נפילות בעיר. נוצר מצב אבסורדי שבו גם אם עיתונאי מעוניין להציג תמונת מצב מאוזנת יותר הוא נתקל בקשיים ואתגרים.
אז מה בעצם אנחנו צריכים לעשות בכדי למזער נזקים? הנה כמה נקודות למחשבה: הקמת רשת מצלמות המפוזרות בעיר, המתעדות את נפילת הקסאמים בלב האוכלוסייה האזרחית, לצורך המחשת מציאות החיים באזור. לאחר תיאום עם גורמי הביטחון נוכל להעביר את התמונות וסרטי הווידאו לסוכנויות הידיעות וכל גוף רלוונטי אחר בזמן אמת .
בכל הקשור לתקשורת זרה המגיעה לסקר את הסכסוך, חייבים להקים מרכז תקשורתי ובתוכו חמ"ל אשר יספק להם את הציוד הבסיסי: אינטרנט, חשמל , ציוד עריכה. כמו כן, מידע על מצב הירי באזור. זאת על מנת להכווין אותם לצלם את הנפילות בעיר ולקשר אותם עם תושבים המעוניינים לשוחח עם התקשורת, חלקם בשפות זרות.
הסברה ב-15 שניות
במרכז זה אנחנו יכולים להקים ארכיון דיגיטלי הכולל תמונות וסרטי וידאו זמינים לתקשורת, כמו גם מרכז מבקרים הממחיש את מציאות החיים ב- 15 שניות. מהרגע שהתקשורת מגיעה לארץ מנתב"ג או מחסום ארז עליהם לקבל מידע אודות מקום זה בשדרות ודרך ליצירת קשר.
היום לכל אדם יש סמארטפון בכיס ואנחנו יכולים לצלם תמונות ווידאו ולעלות לרשת בקלות. אולי עלינו לחלק לתושבים ולסטודנטים בספיר מצלמות וידאו קטנות-"פליפ", להכשירם בכתיבת בלוגים, העלאת סרטים ליו-טיוב בזמן אמת, פייס בוק וכל שימוש במדיה חברתית.
לאחר הכשרה מתאימה הם יוכלו לסייע בהפצה של סיפור חייהם. חומרי וידאו טובים וסיפורים אישיים יוכלו להתחרות במספר הרב של סרטי התעודה על סבלם של תושבי עזה המסתובבים בפסטיבלים בינ"ל ובקמפוסים בארה"ב.
בנוסף אנחנו חייבים להגדיל את מספר הסיורים של קבוצות דיפלומטים ואנשי תקשורת לשדרות. בכדי לשנות את המסר החד צדדי יש לארגן משלחות שיפגשו עם התושבים יראו בעיניים שלהם את בתי הספר ותחנות האוטובוס הממוגנים, עלינו גם לשתף פעולה עם תוכניות של "מסע" והסוכנות היהודית, דרכם מגיעים אלפי בני נוער מהתפוצות.
דוד בן גוריון אמר פעם כי "לא משנה מה יגידו הגויים אלא מה יעשו היהודים", מציאות זאת לא קיימת כלל בימינו ולפני המערכה הצבאית הבאה אנו חייבים להיערך בצורה הטובה ביותר במישור ההסברתי על מנת להביא את סיפורה של שדרות לכותרות החדשות בעולם.
איציק ירקוני הוא חבר ועד בעמותת "מרכז תקשורת שדרות" ושימש כשליח הסברה של הסוכנות היהודית לארה"ב