מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לקרואסון? את התשובה לשם הספר של פאבלו טוסט אנחנו מקבלים כבר בשורה הראשונה: "שימרחו אותו בחמאה" ככה. פשוט. בלי התחכמויות, בלי פסיכולוגיה בגרוש, בלי לגרום לנו לקתרזיס או להובילנו בדרך פתלתלה לגילוי האמת הפנימית.
טוּסֶט, הסופר הספרדי שכתב את הספר הזה מנסה לשמור על עקרונות אלו גם במהלך העלילה. לא תמיד הולך לו ולעתים הוא נופל במלכודות, אבל התוצאה הסופית היא ספר שכתוב בו הרבה יותר ממה שהמילים המודפסות יכולות להציע לנו.
פאבלו מיראיס, כמעט בן 35, 120 ק"ג של ילד מגודל. הוא מכור לסמים, לאלכוהול ולסקס ודי מבסוט מזה. הוא בנו של אחד מעשירי ברצלונה ובז למעמד של הוריו. אך אין ספק שרק היציבות הכלכלית של משפחתו מאפשרת לו את סגנון החיים המעורער בו בחר.
120 ק"ג של רגשות
כש"הראשון במעלה" (אחיו הבכור) נעלם ממשרדו ביחד עם המזכירה איתה ניהל רומן, מזעיקה אותו גיסתו (להלן "הגברת הראשונה") שיחקור בדיסקרטיות את העניין. ידידנו פאבלו מסכים לעזור לא בגלל דאגה לאחיו, חלילה, אלא בגלל שלעסקה מצורפים כרטיס האשראי ומכונית הספורט של האח.
כשמתפוגגים הדי האלכוהול וענני החשיש סביב פאבלו אנחנו מגלים שמתחת ל-120 הק"ג מסתתר בחור קצת רגיש ומאוד חכם וזה היה הורג אותו לדעת - אבל אי אפשר שלא לחבב אותו עם כל הדרמטיות והניסיון המופרך לצעוד בשולי החיים.
נראה שהסופר עצמו נעזר בזמן כתיבת הספר בחומרים שגרמו לפאבלו ידידנו להרגיש יותר טוב עם עצמו. ככל שהעלילה מתפתחת היא הופכת ליותר הזויה ומוזרה - קראתי פעמים את סוף הספר כי לא הייתי בטוחה שמה שהבנתי זה מה שקרה, אבל כן.
הספר יצא ב-2001 והפך לרב מכר ענקי בספרד. על כריכתו האחורית נכתב שהוא אף הפך ל"ספר פולחן" ואני בהחלט יכולה להבין למה. הבעיטה שלו במוסכמות והכתיבה הבוטה, מוציא את הילד הרע שמסתתר בכל אחד מאיתנו. רק שרובנו מסיימים לקרוא אותו והולכים להורים לארוחת שבת.
שבת שלום.
הערות ותגובות ניתן לשלוח ל- sigalr@news2.co.il