עטיפת הספר מדריך הפטריות
כריכת הספר | יח``צ: חדשות

כשהייתי קטנה הייתי מחכה לגשם הראשון בקוצר רוח. הריח שהוא השאיר אחריו היה הכי טוב בעולם. ריח של נקי, טרי וטהור, הרחובות החגיגיים, הפרחים שהצבעים שלהם הופכים פתאום ליותר עזים, הכול חדש, יפה וירוק. אני תמיד אוהבת גשם, אבל הגשם הראשון נשא בקרבו הבטחה נוספת - אם תהיה שבת יפה ניסע לדודים בחדרה לקטוף פטריות.

יער חדרה של ילדותי היה יער עבות ומסתורי עם פיות שגרות בין ענפי העצים, עם ריח של אקליפטוסים ועם גמדים ביישנים שמגדלים פטריות - רק בשביל שאנחנו נגיע בשבת שאחרי הגשם הראשון ונקטוף אותן.

לפני שהתפזרנו ביער לחפש את הפטריות, דוד שמעון היה אוסף אותנו ומזכיר את הכללים: אילו פטריות מותר לקטוף וממה צריך להיזהר, ומכריז שמי שיאסוף הכי הרבה פטריות יזכה בפרס! הייתי הילדה הכי קטנה. לא היה לי סיכוי לאסוף מספיק פטריות ואף פעם לא זכיתי בפרס. אבל עד היום כשאני שומעת את רעש טיפות הגשם הראשון, מיד עולים לי ריחות של עצים רטובים וטעם של מרק פטריות מהביל.

תכירו: נרתיקנית נאה דביקה

החודש יצא "מדריך כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל" שכתבה דליה לוינסון. ואם אתם לא מבינים למה צריך ספר שלם כדי לקטוף כמה פיטריות לחביתה, אז תדעו לכם שב"כרטא" מישהו לקח את העסק הזה מאוד ברצינות!

לצד איורים שמראים את צורות הרגליים השונות של הפטריות ואת סוגי הכובעים השונים, יש תעודת זהות לכמעט כל פטרייה שגדלה בארץ. הידעתם שאחלמית ערומה נקראת כך בגלל שלמסכנה יש רגל חשופה נטולת כל סימן, ושאם אתם רוצים לאכול אותה - חייבים לבשל אותה מספר פעמים ויש לשפוך את מי הבישול הראשוניים?!

אז אחרי שלמדנו להכיר את הפטריות הידועות יותר והידועות פחות (גמצוץ נאכל??? דיואית מנצנצת??? נרתיקנית נאה דביקה??? - תודו שהשמות מקסימים!) ולמדנו מה ההבדל בין גלבה, נבג וקורטינה, מחכה לנו הצ'ופר של הספר - פרק של מתכונים ובו מפורטות הדרכים כיצד לשמר ולהכין את פטריות המאכל, איך לייבש ולהחמיץ אותן, איך להכין מהן רטבים טעימים, נזידים מזינים ומרקים מחממי גוף ונפש.

אז אחרי יום שלם של קריאה במדריך הפטריות הזה, אני חושבת שבשבת הבאה אסע לחדרה. נראה אם מישהו יצליח לנצח אותי עכשיו!