והנה זה שוב קורה: אתרי הבורסה ואל-על קורסים תחת מתקפת הפצחן (האקר) המציג את עצמו כעומר הסעודי; אתרי החדשות חוגגים בכותרות ראשיות והפצחנים הישראליים כבר מכינים פעולת תגמול.
סוף העולם מגיע? כן, יכול להיות שכך זה מתחיל - כל מה שלימדו אותנו סרטי המתח על פצחנים שמפילים אתרים ובסוף מגיעים גם למערכות התשתיות: משבשים מערכות ניווט של מטוסים, גורמים לתאונות רכבת, הפסקות חשמל ומה לא.
או שבעצם, ההתקפות וההצלחות, חשיפת פרטי כרטיסי האשראי ושאר הפרטים האישיים של מאות אלפי ישראליים והפלתם הזמנית של שני אתרים בולטים כמו הבורסה ואל-על הם רק עוד שלב במשחק הוירטואלי הבלתי נגמר, שהתחיל, למעשה, ביום שבו אתר האינטרנט הראשון עלה לאוויר.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עידו סולומון
נורה אדומה
"האם אנחנו צריכים להפסיק לרכוש באינטרנט?", שאלו כולם אחרי החשיפה הראשונה לפני כשבועיים. "האם כבר לא בטוח לסחור בבורסה בתל אביב?", "האם אסור יותר לטוס עם אל-על?", שואלים עכשיו. והתשובה היא לא. לא. ולא.
המסקנה היחידה שאירועי השבועות האחרונים - שאינם חריגים אגב, ומוכרים לכל מי שעוקב אחר ההתרחשויות במרחב הקיברנטי בשני העשורים האחרונים - היא שעל אתרי אינטרנט ישראלים (ובכלל) לשפר דרמטית את מערכי האבטחה שלהם, להפסיק לחסוך על חשבון הפרטיות והנוחות של כולנו ובעיקר - לחדול ממחול השדים של התקפות הנגד שרק מלבות את האש הווירטואלית.
כל אותם אתרים שנפרצו לוקים באבטחה בלתי מספקת. נקודה. העובדה שאותם פצחנים סעודים, מקסיקנים - יהיה מוצאם אשר יהיה, מצליחים פעם אחר פעם להכות אתרים ישראלים צריכה בעיקר להדליק נורות אדומות בקרב מי שאחראים על אבטחתם.
זה לא מקרה שמחשבים שאחראים על תשתיות המדינה או על מערכות הביטחון טרם נפרצו. זה לא בגלל שפריצה כזאת בלתי אפשרית אלא כי אותם גופים משקיעים הרבה משאבים, אנושיים, טכנולוגים ופיננסים - כדי למנוע מפריצה כזאת להצליח. זה לא אומר שהם מוגנים באופן אבסולוטי - אלא שצריך להזיע לא מעט כדי לחבל בהם.
משיכה בצמה גוררת צביטה
אותם פצחנים ישראלים שנוקטים בפעולות נגד - גם הם אינם עוזרים למלחמה במתקפת הסייבר - להפך. כמו בריב ילדותי בגן ילדים כך גם כאן - כל משיכה בצמה גוררת עוד צביטה, כל חשיפה של פרטי סעודים תעודד פריצה נוספת לאתר ישראלי וכן הלאה.
גם אנחנו, בתקשורת, שלא יכולים להתעלם - נותנים רוח גבית ל"טרור הוירטואלי". כל כותרת נוספת מעודדת, כל שורת פרשנות דוחפת אותם לעוד פעולה. ובינתיים עוד ועוד קבוצות קמות ומנגד, לא מעט ישראלים טוענים שזיהו את מקור ההתקפות - והשאלה הגדולה, שנותרת פתוחה, היא איפה רשויות החוק של ישראל בכל הסיפור הזה? מטה הסייבר טרם החל לפעול.
הרשות למשפט וטכנולוגיה שאחראית על שמירת הפרטיות שלנו ברשת חוקרת במרץ את ההתקפות. בפעם האחרונה, כשנחשף מאגר המידע אגרון - הפיצוח לקח כחמש שנים. נקווה שהפעם, זה ייקח קצת פחות.