אוקיי, תלמידי תיכון רבין בכפר סבא, אז המורה כתבה עליכם מייל עם פירוט מה היא חושבת עליכם באמת. ואתם נורא נעלבתם, מלאכים קטנים שאתם, והבוקר באתם לבית ספר עם חולצות שחורות שעליהן מוצמד מה שהמורה כתבה במייל ההוא, שלאסונה היא שלחה אליכם. על תלמידה אחת היא כתבה שהיא לא חכמה גדולה, אחרת היא תינוקת מגודלת עם התפרצויות צחוק, אחד הוא סוציומט, ויש את זאת שיש לה קטע עם בנים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אילן לוקאץ'
מה העניין, תגידו לי. מה העניין. תתארו לעצמכם לשנייה שהמורות יבואו מחר לבית ספר עם חולצות שעליהן כתוב מה שאתם כותבים אחד על השני בפייסבוק. זה הרי לא ייגמר בסוציומט ובזאת עם קטע עם הבנים, נכון? ומה עם מה שאתם אומרים על המורות? וזה, אגב, בסדר גמור. לא מעטות מהן הן לא בדיוק יאנוש קורצ'ק. יש מורות נחמדות ויש סוציופתיות, יש פרס נובל במורוּת ויש כאלה שלא ראויות לעמוד מול כיתה, יש מורות חכמות ויש מורות סתומות, אחת מהן למשל לא יודעת לשלוח מייל לכתובת הנכונה. נו, ואתם כל כך שונים?
ועוד משהו. ממתי כל כך איכפת לכם מה המורה כותבת? כמה היא כתבה על הלוח כל השנים ולא העתקתם? כמה היא דיברה ולא הקשבתם? אז פתאום איכפת לכם מה היא חושבת? יאללה יאללה.
אתם עומדים לטוס לסיור מחנות השמדה. אתם תגלו שיש אסונות קצת יותר גדולים בחיים מאשר שהמורה מעדכנת שחלק מכם בלתי נסבלים (היא טועה, נראה לכם?). אז קצת פרופורציה עם החולצות השחורות.