כבר הרבה שנים שכל מדבקת פגוש וכל מנהיג ישראלי דורשים בתקיפות לשחרר את פולארד, זה בסדר גמור. האיש פעל בשליחות מדינת ישראל, הוא ריגל בשם נאמנותו למדינת ישראל, הוא בגד אגב כך בארצו - האיש אזרח אמריקני. אבל אנחנו מרגישים אחריות לגורלו כי הוא עבד בשבילנו והסתכן למעננו ונכלא להרבה שנים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ובמקביל, ישראל לא מוכנה כעיקרון לשחרר אסירים ערבים אזרחי ישראל. כל הפיוזים נדלקים לנו רק מהמחשבה על הרעיון. מה זאת החוצפה הזאת? לאבו מאזן מותר לדרוש שחרור רק של אסירים פלסטינים.
לעומת זאת, אסירים בעלי תעודת זהות כחולה הם שלנו, הם אזרחי ישראל, הם פעלו נגדה, הם תקעו סכין בגב האומה שהתייחסה אליהם כל כך יפה. שהרי ידוע שחייו של פלסטיני אזרח ישראל הם אופוריה מתמשכת. הם פעלו בשם הנאמנות הלאומית שלהם לעם הפלסטינים והם ישבו בכלא עד שתצא נשמתם, או עד שתצא נשמתנו.
ואת אמריקה, שאומרת בדיוק את אותו דבר על ג'ונתן פולארד, ומתעקשת להשאיר אותו בכלא, לא מבינים אצלינו משום מה.
מה ההבדל בין ארה"ב לישראל?
כן, אני יודע שהם טרוריסטים ופולארד לא. אז קודם כל טוב שזה ככה. אבל למדינה, כל מדינה, ארה"ב בדיוק כמו ישראל, עדיף טרוריסט על פני מרגל. מרגל גורם הרבה יותר נזק למשך הרבה יותר שנים מאשר טרוריסט.
יש אלמנט די גדול של נקמה בהתעקשות האמריקנית שלא לשחרר את פולארד, למרות שהאיש כבר לא מסוכן עבורם הרבה שנים. יש גם מרכיב של עלבון הבגידה, ומרכיב של רצון להרתיע.
רגע ולהתעקשות שלנו נגד שחרור מחבלים ערבים אזרחי ישראל, יש איזה רצפט אחר?