שלושה ימים לבחירות: הפרשנויות והמשמעויות הפוליטיות של הסקר האחרון

הציבור במדינת ישראל רואה בבחירות הקרובות משאל עם על עתיד המדינה ועל הכיוון שאליו היא הולכת. מרבית הנשאלים סבורים שהדרך שהתוותה הממשלה הנוכחית היא לא הדרך שבה המדינה צריכה להמשיך.

כשמנטרלים את המפלגות הערביות, גוש השינוי מוביל בסקרים, אך הפער בינו לבין גוש נתניהו אינו מובהק. המשמעות היא שגם אם הציבור מביע רצון בשינוי, לא בטוח שניתן יהיה לממש אותו מבחינה פוליטית.

זאת, בין היתר, בגלל ההתחייבות של אביגדור ליברמן שלא לשבת בממשלת מיעוט וחוסר בהירות בנוגע לכמה מנדטים יקבל גדי איזנקוט ביחס למתחריו בתוך הגוש.

כך או כך, היום שאחרי הבחירות צפוי להיות מתוח מאוד ולא יציב. שני מחנות בציבור היהודי בישראל מרגישים שניצחון של המחנה היריב והובלת המדינה בכיוונו יהיה אובדן שליטה על עתידה. התחושות הללו משותפות לשני הצדדים ועלולים ליצור נרטיב של "גנבת המדינה" על ידי הגוש השני.

אחד הנעלמים שעשויים להשפיע על תוצאות הבחירות הוא מספר הישראלים שיגיעו מחו"ל במיוחד כדי להצביע. ידוע על קבוצות שמתכננות להגיע לארץ, אך בשלב זה לא ברור כמה אנשים יעשו זאת. גם מידת ההשפעה של אותם מצביעים על תוצאות הבחירות לא ידועה.

גורם נוסף שעשוי להשפיע על המפה הפוליטית הוא ציבור העולים מרוסיה ומאוקראינה שהגיעו לישראל בשנת 2022. כפי שפרסמנו ב"מהדורה המרכזית", בקרב העולים האלה ניכרת נטייה ליברלית יותר, שעשויה להתבטא בתמיכה בגוש השינוי. עם זאת, לא ידוע כמה מהם יגיעו להצביע ומה תהיה בחירתם בקלפי.

בסך הכול, "הנעלמים" מהווים כ-130 אלף בעלי זכות בחירה, שעשויים להשפיע על התוצאות.

שלושה ימים לבחירות ולמרות שבישראל המצב יכול להשתנות בכל שעה, הקואליציה בראשות בנימין נתניהו זוכה ל-50 מנדטים בלבד, מספר שאינו מאפשר לו מרחב תמרון משמעותי להרכבת ממשלה.

החרדים כבר מגויסים בתוך הגוש, אך מהלכים פוליטיים כמו צירוף המפלגות הערביות - שצפוי להיתקל בהתנגדות - או צירופו של אביגדור ליברמן, לא יספיקו כדי להגיע לרוב של 61 מנדטים.

מנגד, גוש השינוי יכול להקים ממשלה רק בשיתוף פעולה עם רע"ם, נכון לעכשיו. עם זאת, האפשרויות הפוליטיות העומדות בפניו רבות יותר.

שני נתונים מעודדים את נתניהו: עלייה נקודתית במדד ההתאמה לראשות הממשלה ועלייה בכוונות ההצבעה בקרב תומכי הגוש שלו.

בסופו של דבר, הבחירות יוכרעו לפי רמת ההתלהבות ואחוזי ההצבעה בכל אחד מהמחנות. עד כה, הפער היה גדול משמעותית לטובת גוש השינוי, אך הוא הולך ומצטמצם.

גדי איזנקוט מוביל כבר תקופה ארוכה בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. הוא מצטייר כאדם נטול גינונים, לא מלאכותי ולא מתאמץ לייצר תדמית - אדם שחייו וחיי משפחתו הוקדשו למען המולדת.

במקביל, לנפתלי בנט יש קמפיין צעיר ונועז. הוא מגיע גם למעוזי מתנגדיו ומצליח למשוך אליו קולות של מצביעים צעירים מבן גביר. יאיר לפיד, מספר שתיים של בנט, משכיל לספק לו את התשתית הארגונית ולשמור על פרופיל נמוך יחסית.

גם אביגדור ליברמן זוכה לתמיכה מצד מצביעי ימין שרוצים לראות אותו ממלא תפקיד משמעותי בממשלה, אך אינם מעוניינים שיהיה העומד בראשה. חוק הנאנשם שליברמן רוצה לקדם, הוא לא הבעיה המרכזית של נתניהו.

ברקע עומדות הטענות שנתניהו סיכן את ביטחון המדינה, את מעמדה, את כלכלתה ואת האינטרסים הלאומיים שלה, לצד המחלוקת סביב גיוס החרדים והחינוך לאחר 7 באוקטובר.

מי שמסתכל על התוצאות בחודשים האחרונים ושואל איך ייתכן שאחרי 7 באוקטובר נתניהו עדיין מגיע למספרים כאלה, צריך להסתכל על התמונה אחרת. הירידה שמציג הסקר היא דרמטית - 14 מנדטים נגרעים מגוש נתניהו, לעומת 64 המנדטים שיש לו בכנסת הנוכחית. הירידה הזו, מעידה על שינוי שקרה בציבור הישראלי.

עם זאת, בשבועות ובחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות של אנשים שמאיימים לעזוב את הארץ אם תוצאות הבחירות לא יהיו כפי שהם רוצים. המאבק על הדמוקרטיה, שהתבטא גם במחאות רחבות בשנים האחרונות, מחייב גם נכונות לקבל את הכרעת הבוחר.

הבחירות הן הביטוי המרכזי לרצון הציבור במשטר דמוקרטי, ויש לכבד את התוצאות, יהיו אשר יהיו. מי שרוצה להיאבק על הבית, צריך לעשות זאת מתוכו.

נוסף לכך, למרות החשש מהסלמה ביטחונית לקראת פתיחת הקלפיות, הבחירות צפויות להתקיים כסדרן. על רקע אמירות שלפיהן ייעשה הכול כדי למנוע את קיומן, חשוב לקוות שהמצב יישאר כך עד יום הבחירות.