פחות מיממה לבחירות: הפרשנויות והמשמעויות הפוליטיות

הדיל שנרקם בין ראש הממשלה לבין הרב אברג'יל על פרישת מפלגת אח"י שהרב עומד בראשה תועד, למרות שהשר קיש ביקש לא לצלם. זה מדהים לראות שזה בדיוק כמו שדמיינו - ככה נסגרים דילים מלוכלכים, וזה קורה מול המצלמות.

מעניין לראות כמה נתניהו מעריך את כוחו של הרב אברג'יל - הרבה יותר ממה שהסקרים העריכו. אולי הדגימות הפנימיות של הליכוד לימדו שיש כאן פוטנציאל לזליגה של קולות, בעיקר בדרום, אבל גם על 15 אלף קולות שווה להילחם.

בסופו של דבר, הסיפור המעניין הוא שראש הממשלה ושר החינוך רוקמים דיל עם אדם שנחשד ומואשם על ידי מתלוננות בעבירות חמורות.

העבירות האלה כל כך חמורות, שאפילו במפלגה קטנה כמו הציבור החרדי, שהרב אברג'יל היה חלק ממנה, אומרים לו שהסיפור הזה גדול עליהם והם לא הולכים איתו. לראש הממשלה כאמור זה לא הפריע.

היה מועמד שאמר שגוש מסוכסך לא יכול לנצח ושצריך להתאחד מאחוריו. זה היה נפתלי בנט, בימים שהוא הוביל.

קודם כול, בוודאי שהטיעון עצמו לא נכון - זהו אירוע גושי. בנוסף, הטיעון הזה לא עוזר - בארבע מתוך חמש הפעמים האחרונות שניתן מנדט למועמד, הראשון שקיבל אותו לא הצליח להרכיב ממשלה. זה היה הנחליאלי שבישר על קריסת המועמד.

במחנה של איזנקוט אומרים שרעיון המפלגה הגדולה לא עובד - וזה לא נכון. זה היה נכון כשזו הייתה מפלגה גדולה בגוש שהוא עם המון מפלגות שיכולות ליפול ולא לעבור את אחוז החסימה. כרגע, כשהגוש מאורגן - זה בסדר שכל אחד ינסה להביא כמה שיותר קולות לעצמו.

אם אני מנסה להסתכל מזום-אאוט, אנחנו נמצאים יום לפני בחירות, ומועמד (על אחת כמה וכמה ראש ממשלה) - מביא איתו בשורה לבוחר.

לפני ארבע שנים, נתניהו בא עם שתי בשורות: יש עלייה בגל הפיגועים (יחי הימים האלה, שהמספרים של 2022 נראו לנו בתור דרמה) - "אני נתניהו אדע להחזיר את הביטחון"; ואחרי חמש מערכות בחירות בשלוש שנים - "אני נתניהו אחזיר את היציבות".

מה הבשורה שנתניהו מגיע איתה היום לבוחר? הוא אמר את זה בעצמו: מלחמה שלישית נגד איראן.

הייתה מלחמה אחת ביוני, נוספת בפברואר - וכעת נתניהו אומר לנו "תבחרו בי, פעם שלישית גלידה - הפעם זה יצליח".

נתניהו תמיד נתלה בקמפיין ה"ביביסיטר", זה תמיד היה הקלף החזק שלו - הוא האיש עם היד הבוטחת על ההגה, הוא זה עם שיקול הדעת.

השאלה שנשאלת כעת, היא מה גל הפרסומים מהימים האחרונים (החל מהגיחה על גבול איראן, דרך כלכלת הקריפטו ועד העימות עם הרמטכ"ל) עושה ביחס לאופן שבו הציבור תופס את שיקול הדעת של נתניהו?

גם בעולם שבו הרמטכ"ל זמיר אומר שצריך לתקוף באיראן, ולהבנתי זו באמת עמדתו, הייתה מחלוקת מסוימת על הדרך לשם - ורעיון התקיפה כשלעצמו הוא לא המכשול. לכן, אני חושב שהאירוע היה ונותר דונלד טראמפ - שלא רוצה לתקוף לפני בחירות האמצע.

כולנו נמצאים במדינת ישראל, אנחנו שומעים את התרגילים ואת הפרסומים על לאן המטוסים הגיעו. ברור לכולם שהאירוע באיראן מתקרב. לדעתי לא היה שום שלב שבו הוא עמד להיות לפני הבחירות בכנסת, ולא היה אירוע שבו נתניהו אמר שהוא דורש לתקוף ב-27.10 ואייל זמיר השיב לו "לא, הדמוקרטיה".

איראן היא האירוע המשמעותי ביותר, ולדעתי זה הולך ללוות אותנו עמוק אל תוך הרכבת הממשלה, שתהיה כרגיל אירוע סיוטי וממושך שבכלל לא בטוח אם יסתיים בממשלה.

בסבירות גבוהה אזרחי ישראל והפוליטיקאים צריכים להכין את עצמם שיהיה עוד סבב עם איראן בזמן שמועמד כלשהו עסוק בלהרכיב ממשלה. כולם דיברו על האירוע הזה על לפני הבחירות, אבל זה יותר מאתגר כשזה קורה אחרי הבחירות - וזה בסבירות גבוהה הולך לעצב את חיינו בשבועות הקרובים.

בואו נתחיל מהסוף ונניח שעברנו את הבחירות בשלום. אם גוש השינוי יקבל מנדט להרכיב ממשלה, כל ראשי הגוש ביוזמתם הביאו לי ערבות בנקאית בביטקוין ששום מלחמה עם איראן לא תשנה את זה. לא אחדות ולא טילים, הממשלה תורכב.

כמה שלבים אחורה. היה ברקס של אייל זמיר שלא התחיל היום - מישהו אפילו קרא לו קהלני מבחינת קרב הבלימה.

זה מזכיר לי את הוויכוחים ב-2011 במערכת הביטחון בין השביעייה ונתניהו. היה ויכוח על לדרוך את המערכת ולתת את פקודת המוכנות לתקיפה. מאיר דגן אמר אז שהאיראנים יראו את זה וזה יגרום למיסקלקולציה המפורסמת.

יכול להיות גם הפעם שמדובר במיסקלקולציה ובצעדים שבכלל אמורים להינקט פה, אבל יש להם פוטנציאל להבערת הזירה ערב הבחירות. לזה לא הסכים אייל זמיר, שהבעיה שלו הייתה שהוא במיעוט - לראשונה בהיסטוריה. כאמור ראש המוסד וראש השב"כ מצד אחד, והרמטכ"ל עומד לבדו מצד שני. גם האמריקנים אכן שיחקו פה תפקיד משמעותי.