המסר המצנן של הרב לנדו - והנחישות של המפלגות הערביות | כל הפרשנויות על הכאוס הפוליטי

תוצאות הבחירות בארה"ב נתנו מרחב תמרון לגוש השינוי. על פי הדיווחים, טראמפ לא רק שלא דוחף לפעולה באיראן אלא אפילו בולם אותה. החשש בגוש של איזנקוט היה שנתניהו יזדרז לבצע פעולה באיראן – שתכתיב את המציאות הפוליטית. כרגע זה לא המצב.

הוויכוח בגוש השינוי מתנהל לא רק על הציר של איזו ממשלה מקימים אלא גם מתי. איזנקוט משדר שהקמת הממשלה היא צורך דחוף - וחייבים עכשיו. ליברמן טוען שעדיף שזה ייקח עוד חודש-חודשיים ובלבד שתקום ממשלה יציבה שתחזיק 4 שנים.

לדעתי, ברגע שזה לא קרה בתחילת המנדט - המועד הבא שבו יש סיכוי סביר שתוקם ממשלה היא לקראת תום המנדט, כי הם לא ירצו שהמנדט יעבור לנתניהו. אם זה כן יקרה, ליברמן כנראה ינסה למנוע הקמת ממשלה בראשותו של נתניהו וינסה אחרי 21 יום להרכיב ממשלה בראשותו.

היום הניח ח"כ נפתלי בנט על שולחן הכנסת את חוק "מהפכת המשרתים". יש בו שני דברים משמעותיים:

1. מחיר למשתכן יופנה כמעט אך ורק למשרתי מילואים.
2. פגיעה משמעותית בקצבאות הילדים של החרדים.

אם היינו בימים שלפני הבחירות זה הבטחות בעלמא, אבל כשזה תוך כדי מו"מ קואליציוני החרדים רואים את זה ולוקחים צעד אחורה. אנחנו כבר לא בשלב ההבטחות אלא בדבר עצמו.

אנחנו רואים בימים האחרונים שני וקטורים הפוכים שמנוגדים אחד לשני: מצד אחד התקרבות בין החרדים לגוש השינוי. מצד שני, יש חזרה על ההבטחות למשרתים. איזנקוט אמר שהוא "לא מקפל את הדגל", בנט הניח היום על שולחן הכנסת חוק שקרא לו "מהפכת המשרתים" – ואפילו ליברמן אתמול הסתייג ואמר שיתמוך רק בחוק פטור "שיעבור בג"ץ".

איך צריך להבין את זה? יש שני תרחישים אפשריים בעתיד הפוליטי הנראה לעין - או שאנחנו במו"מ להרכבת ממשלה או שאנחנו בימים של קמפיין בחירות 2027. כולם לוקחים את כל האפשרויות בחשבון. ולכן על שני צעדים קדימה - נראה צעד אחד אחורה.

בזמן שבגוש השינוי ממשיכים לפלרטט עם הרעיון של הקמת ממשלה עם המפלגות החרדיות, היום מתקבל מסר מצנן מדוד שפירא, אחד האנשים המקורבים לרב לנדו: "הרב לא חבר בכת רק לא ביבי. אין לו עניין להזיז את ביבי, יש לו עניין לדאוג לעולם התורה".

בניגוד לאופוזיציה, ביהדות התורה לא שמים למטרה את החלפתו של נתניהו. מבחינת המנהיג הליטאי, רה"מ אומנם רימה אותו, והוא כלל לא סומך עליו - אבל היעד הוא לא החלפתו. המטרה היחידה מבחינתו: הסדרת מעמדי תלמידי הישיבות והעברת חוק פטור מגיוס. המשמעות הקריטית: אם גוש השינוי לא יצליח לעשות את זה - הרב לנדו לא ייתן להם תמיכה, גם לא בהימנעות.

אתמול מנה ראש המפלגה יעקב אשר את 3 התנאים לכניסה לממשלה בריאיון אצלנו: סטטוס קוו בענייני דת ומדינה, פטור מגיוס והבטחת התקציבים לחינוך החרדי בלא תלות בלימודי ליבה. הדרישות הללו הובילו לשינוי המנגינה בגוש איזנקוט - שלדעתי לא יצליח לעמוד בדרישות הללו. ככל שעובר הזמן אנחנו מבינים ששיתוף פעולה כזה הוא מורכב יותר ממה שחשבנו.

ליברמן לקח את השיח לכיוון של ממשלת חרדים-ערבים אבל ברע"ם ובמפלגות הערביות ממשיכים לראות את עצמם כשותפים פעילים למטרת העל - החלפת נתניהו וממשלתו.

היום בבוקר אומר מנסור עבאס ברדיו א-שמס: "אנחנו לא יכולים לפרט, אבל ברור לנו שנתניהו מפחד מהאפשרות שתוקם ממשלה חלופית. הוא יודע שהמהלך שמנסים לקדם מבוסס על שילוב בין האפשרויות האלה: המפלגות החרדיות, רע"ם ובעניין הזה גם רשת ביטחון מצד הרשימה המשותפת".

למרות שכרגע ליברמן הוריד מעל הפרק ממשלה בהישענות על המפלגות הערביות, אנחנו רואים ככל שהזמן נוקף שליברמן מתגמש ומשנה את דעותיו.לפי בכירים ברע"ם אם ליברמן ייכשל בהקמת ממשלה אם החרדים, הוא עשוי לפנות אליהם.

צריך לשים לב לשני דברים מרכזיים:

1. בגוש השינוי נחושים להקים ממשלה.
2. המפלגות הערביות יעשו כל מה שצריך כדי שהממשלה הזאת תקום.

לכן, לא משנה מה תהיה הקונסטלציה המסוימת - ברע"ם יעשו הכול כדי שנתניהו יוחלף - גם אם המשמעות היא שהם יצטרכו לשבת בשביל זה מחוץ לקואליציה.

היום חה"כ אביגדור ליברמן, מי שמוביל את המהלך להכנסת החרדים לממשלה של גוש השינוי, צייץ בעקבות הביקורת: "נמשיך לפעול בכל הכוח למען המשרתים, חיילי הסדיר, המילואימניקים ואנשי הקבע. לא נוותר על העקרונות שלנו!".

בגוש איזנקוט מוכנים ללכת כברת דרך ארוכה לקראת החרדים, הרבה יותר מכמה שחשבו בהתחלה, במטרה להחליף את נתניהו ולהרכיב את הממשלה הבאה. המשפט שאנחנו שומעים יותר ויותר הוא "אם כבר, עדיף שזה יהיה אצלנו מאשר אצל נתניהו".

הציוץ של ליברמן חושף את ההבנה שמי שחשב שיהיה פשוט להרכיב את החלקים של הפאזל הזה מבין שזה הופך להיות מורכב כשמתחילים לדבר על הפרטים. בתמונה הגדולה אולי יש מוכנות להתגמש, אבל השטן נמצא בפרטים הקטנים.