שלושה ימים לבחירות: כל המשמעויות והפרשנויות הפוליטיות

לנתניהו אין מה להפסיד מסיבוב שני. הגוש שלו מגיע מאוד לא ערוך הפעם הזאת לעומת הביצור של גוש השינוי. אם אכן ניגרר לבחירות נוספות ב-2027, נתניהו ירוויח לעומת החבורה בצד השני. אך גם שם, האינטרסים שונים בין איזנקוט שלא יקבל עוד צ'אנס לעומת ליברמן שיכול להיבנות משם והלאה.

בסקר האחרון של חדשות 12 ישנו פער של שמונה מנדטים בין איזנקוט לבנט, כאשר איזנקוט ונתניהו קרובים בצמרת. אבל בנט עצמו מגיע עם מומנטום לפי הסקרים האחרונים, וקו המגמה יכול להמשיך להתחזק. הנוסחה היא בנט וליברמן לעומת איזנקוט. אם סך המנדטים של שניהם יחד יהיה גדול משל איזנקוט, המצב בגוש השינוי ייהפך פתוח לחלוטין.

אם גוש השינוי ייעשה את הלא ייאמן ויביא 61 מנדטים, צפויה דינמיקה בה הם ייכנסו לחדר וינסו לגבש מועמד מוסכם לראשות הממשלה. המצב שאנו צריכים להיערך אליו הוא אחר לגמרי - אם הסקר מתממש, ואין 61, איזנקוט יקבל את המנדט בקלות כאשר בנט וליברמן ייתנו לו את המושכות. אחרי 42 ימים של ניסיונות, יתחיל המשחק האמיתי.

לפי חוק יסוד: הממשלה, תהיה לאחר מכן הטלה נוספת של המנדט על מועמד אחר, ולאחר מכן 21 ימים נוספים. אם אנחנו הולכים לבחירות נוספות, בנט וליברמן יוכלו להצביע על הכישלון של איזנקוט בהרכבת הממשלה כתמריץ להצביע להם. לכן, לא בטוח שזה יהיה הקרב שאנו מדמיינים.

הערב ב"פגוש את העיתונות" אמר נפתלי בנט כי חוק הנאשם לא יעבור, ואיזנקוט הודיע כי אינו יחול על נתניהו. חוק הנאשם הוא "הסוכריה" שנותן ליברמן לגוש השינוי כדי להמתיק את הגלולה המרה של אי התמיכה בממשלת מיעוט. בנט ואיזנקוט לא מתכוונים לתת לו את זה בקלות, וייתכן שהתנאי יהיה - המלצה עליהם לראשות הממשלה.

נתניהו שוקל מהלכים של הרגע האחרון. מעבר לקמפיין "געוואלד", שוקלים ללכת על אמצעים דרסטיים עוד יותר ומחפשים את האיזון בין המרצת הבוחרים לבין לא לדכא את האנשים. נתניהו מתכוון ללכת רחוק, כדי להוציא את האנשים שלו מהבתים.

במקביל, נמשכים הניסיונות להוריד את המפלגות הקטנות - והוא לא בוחל באמצעים. אתמול (שישי) ניתנה הבטחה לתפקיד סגן שר לרב אברג'יל מנתיבות שחשוד בעבירות מין, ובשביל לממש אותה הובטח לו שישנו את החוק בישראל כך שגם מי שאינו חבר כנסת יוכל לכהן כסגן שר. זאת, בנוסף למענה נרחב סביב הגיוס והמעונות. נעשו ניסיונות מצד נתניהו להגיע גם למפלגת צבע שחור הקיצונית אשר מזוהה עם הפלג הירושלמי, כדי לשכנע אותם לפרוש.

בנקודת הזמן הזו, נתניהו במלכוד. הבטחות למפלגות הללו יכולות להזיק לו אל מול קהל אחר ולכן רוב הדברים נעשים מתחת לפני השטח.

ייתכן שאחוז ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה גבוה באופן חריג מאוד. השאלה העיקרית היא איפה יהיו אותם אחוזי הצבעה גבוהים. נתניהו משקיע מאמץ נרחב במגזר החרדי, והצליח לגרום למפלגת אח"י לפרוש תוך ניסיונות דומים סביב מפלגת הציבור החרדי. ה"מפלגה" הלא מדוברת הם החרדים שלא באים להצביע.

אחרי הקורונה, לדוגמה, ראינו את אחוז ההצבעה במגזר החרדי יורד קלות. כעת, לפחות לפי חלק מהסוקרים, הירידה עלולה להתבטא באופן חריף הרבה יותר. בדרך כלל, החרדים הקבוצה בישראל שמצביעה בשיעור הגבוה ביותר, כאשר הפעם כלל לא בטוח שזה יקרה.

כשמסתכלים על גוש השינוי, די מובן שאנו הולכים לראות מיצוי כמעט של עד אחרון הקולות, גם מבחינת הלהט ותחושת "ההזדמנות האחרונה" אך גם בגלל אופן ההתראגנות של הגוש. שני מקומות מעניינים נוספים הם המגזר הערבי, שם מדברים על שבירת שיא. אלא, שהצלחה גדולה מדי של הערבים מרחיקה את חזון ה-61 המנדטים הציוניים של גוש השינוי.

התעלומה הגדולה ביותר היא בשיעורי ההצבעה במעוזי הליכוד. האינדיקציה היחידה, נכון לעכשיו, היא נתון ההצבעה בפריימריז בליכוד - שהיה נמוך מאוד. מעניין לגלות אם הליכודניקים יבואו להצביע בבחירות לכנסת בשיעורים דומים. אם כן - נתניהו בבעיה.

ההובלה של גוש השינוי בסקרים האחרונים שפורסמו לא מובילה אותו ל-61 מנדטים או אפילו לממשלת מיעוט. אחד הנתונים המעניינים שעלו מסקר חדשות 12 הוא הצטמצמות הפער הגדול בנכונות לבוא ולהצביע. כוונות ההצבעה של בוחרי האופוזיציה, עד לפני כשלושה שבועות, עלו ב-10% על כוונות מצביעי הקואליציה. הפער קטן ל-2% בלבד, בעוד פער המנדטים בין הגושים לא השתנה.

ייתכן שאותם מצביעי הקואליציה הולכים דווקא למפלגתו של וינטר או להנדל וזליכה, אולי אפילו לגוש השינוי? מה שלא מסתדר הוא הצמצום המשמעותי אל מול ההבדל במנדטים שהולך וגדל.

לכן, הדבר תלוי בעיקר בהמרצה ובקמפיינים של "הוצאה מהבית" ביום הבוחר. בבחירות הללו, נתח גדול מושקע ביום הבחירות עצמו מאשר בשנים הקודמות - הן בקרב הליכוד והן בקרב מצביעי גוש השינוי. כלומר, ייתכן ששיעור ההצבעה בבחירות יהיה הגבוה ביותר שנרשם במאה ה-21 במדינת ישראל.