פתק קטן יקבע את עתידה של מדינה שלמה

הבחירות הקרובות הן הרבה יותר מהכרעה על זהות נבחרי הציבור. הן ההזדמנות של כל אחת ואחד מאיתנו להשפיע, יותר מתמיד, על החיים שלנו, על הבית שלנו ועל המדינה שנשאיר לדורות הבאים.

כמה כוח יש לפתק אחד קטן? די בו כדי לבטא את רצונו של אדם. וכשמיליוני קולות מצטרפים זה לזה, הם הופכים להכרעה הקובעת את דרכה של מדינה. זהו אחד הרעיונות המרכזיים שביסוד הדמוקרטיה: ההכרעות הגדולות ביותר נבנות מהבחירות האישיות של אזרחים.

לקראת הבחירות אנחנו מרבים לעסוק בסקרים, תחזיות ומנדטים. אבל הבחירות אינן עוסקות רק בזהותם של נבחרי הציבור. יותר מכול, הן נוגעות בחיים עצמם: באפשרות של הילדים שלנו להיכנס בקומה זקופה ובביטחון לבית הספר מבלי להיות נתונים לחרמות ואלימות, בהבטחת הביטחון שלנו מול כל אויבינו, בבריאות שלנו, בזכויות ובחובות שלנו, ובכל אחד מתחומי החיים. בסופו של דבר, ההחלטות המתקבלות סביב שולחנות הממשלה והכנסת, מוצאות את דרכן אל החיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

בחודשים האחרונים אנחנו שומעים בעיקר על האיומים, החששות והמחלוקות שמלווים את מערכת הבחירות. אבל בתוך כל אלה, חשוב שנזכור, שיום הבחירות הוא גם יום מיוחד. יום של חגיגה דמוקרטית אמיתית, יום של תקוות ויום של חלומות, וכך ראוי שנתייחס אליו.

זכות הבחירה היא מהישגיה הגדולים של הדמוקרטיה. היא מבטאת אמת יסודית: הריבונות שייכת לאזרחים. ביום הבחירות קולו של האזרח האלמוני שווה לקולו של האדם החזק במדינה. זהו רגע שבו השוויון אינו רק עיקרון, אלא מעשה ממשי.

לזכות הזאת נלווה כוח עצום, וגם אחריות. אפשר להבין את מי שמתלבט אם לצאת להצביע: מי שעייף מן השיח הציבורי, מי שמתקשה לבחור בין המועמדים הרבים, או מי שתוהה איזו משמעות כבר יש לקול יחיד בין מיליונים של קולות. אלא שהכרעה דמוקרטית נוצרת מהשתתפותם של יחידים. כל הצבעה מבטאת רצון, השקפת עולם, חלום ותקווה.

ישראל מגיעה לבחירות הללו לאחר אחת התקופות המטלטלות בתולדותיה. שלוש שנים של מלחמה בחזיתות שונות, אובדן נוראי ושכול; המאבק להשבת החטופים והדאגה למשפחותיהם; לוחמים ולוחמות שנפגעו בגופם ובנפשם וממשיכים להתמודד עם השיקום. לצד כל אלה, מחלוקות עמוקות סביב הרפורמה במערכת המשפט, סוגיית הגיוס והשוויון בנשיאה בנטל, ושאלות יסוד הנוגעות לדמותה של המדינה.

לא כולנו חווינו את אותן חוויות, ולא כולנו מסכימים על הפתרונות. דווקא משום כך, חשוב שכל הקולות יישמעו. ההצבעה בקלפי אינה דורשת מאיתנו הסכמה. היא מאפשרת לכל אדם לבטא את השקפת עולמו, מתוך ידיעה שגם למוחרת הבחירות נמשיך לחלוק את אותו הבית.

ולמוחרת הבחירות, יש לנו גם אחריות משותפת נוספת: לשמור על האמון בהליך הדמוקרטי ולכבד את תוצאותיו. אפשר לחלוק על ההכרעה, אפשר להתאכזב ממנה, אבל חשוב שנזכור שהאמון ברצון הבוחרים הוא הבסיס להמשך חיינו המשותפים.

אני תקווה שהבחירות הללו יאפשרו לנבחרים שלנו להתפנות סוף סוף לשיקום המדינה, ולטיפול בנושאים הבוערים שעל סדר היום הציבורי.

אחרי 38 שנים בוועדת הבחירות, בהן הייתי שותפה ל-15 מערכות בחירות, בתפקידים שונים, ו-7 מהן כמנכ"לית הוועדה, בהן תמיד הגעתי לקלפי רגע לפני נעילת הדלתות, הפעם אחווה את ההצבעה קצת אחרת.

לקראת כל יום בחירות חשתי התרגשות עצומה, התרגשות שלוותה ב"פרפרים בבטן" לקראת היום הגדול. אני מודה שגם כעת, כשאני מתבוננת בו מהצד, יש בי התרגשות גדולה, שמעצימה בתוכי את ההבנה עד כמה הזכות לבחור ולהשפיע אינה מובנת מאליה, ואיזו אחריות וכוח עצום טמון בידיים של כל אחת ואחד מאיתנו, בהשפעה על העתיד של מדינה שלמה.

ביום הבחירות אגיע לקלפי מתוך הכרה במשמעותה של הזכות הזאת. ואני מבקשת גם מכם, ובמיוחד ממי שעדיין מתלבטים: צאו להצביע. כל אחת ואחד על פי צו מצפונו, ערכיו והשקפת עולמו. תנו ביטוי למה שחשוב לכם באמת, לתקוות שלכם ולעתיד שאתם מבקשים לראות כאן בעבור היקרים לכם, ועבורכם.

ביום הבחירות, מאחורי הפרגוד, כל אחת ואחד מאיתנו עומד/ת לבד. אבל יחד, אנחנו מעצבים את עתידה של מדינה שלמה.

>>> עו"ד אורלי עדס היא מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לשעבר