החקירה תקועה והשמיים מסוכנים - אבל ישראל ממשיכה להתעלם
העיכוב בפעילות ועדת חקירה לאירוע טיסת פליי-דובאי בחודש שעבר ממשיך לייצר סיכונים ממשיים בפאתי המרחב האווירי של ישראל. אירוע זה לא היה רק "כמעט אסון", אלא הזדמנות אחרונה לתיקון - שלא בטוח שתגיע שוב. דעה


כישלון ניסיון הפיגוע באמצעות מטוס חברת פליי-דובאי חשף שוב את אחת מנקודות התורפה הרגישות ביותר בביטחון התעופה הישראלית, קרי ההזדהות הביטחונית, רגע לפני כניסת המטוס לשמי ישראל. "מטרת העל" של גורמי הביטחון העוסקים בתחום הינה לוודא שהגורם שמטיס את כלי הטיס הוא זה שרשאי להטיסו ושאינו נמצא תחת איום. המשמעות היא שגם אם מטוס נחטף, או אם מישהו מתחזה לטייס - המערכת תדע לזהות זאת בזמן אמת.
למרות חומרת האירוע ולמרות שהפתרון לסוגיה זו כבר קיים כיום וזמין, הוא אינו יכול להתממש מאחר וטרם בוצעה עד כה חקירה מקיפה של הכשלים המבצעיים שנחשפו באירוע. ועדת החקירה חייבת להתחיל לפעול עכשיו ולא בעוד חודש. ללא חקירה כזו הפתרון המידי-פשוט יחסית ליישום - אינו יכול לצאת לפועל.

הפתרון לסוגיה, המכונה "קוד פוזיטיבי", מבוסס על העברת קוד חד-פעמי מהטייס למערכת קרקעית בנקודת ההזדהות. הקוד נוצר באמצעות כרטיס חכם שפותח בישראל ומייצר קוד ייחודי הנכון לאותו רגע. המערכת משווה בין הנתונים ומקבלת החלטה.
ניסויי הפעלה של השיטה נערכו כבר על ידי אגף הביטחון של משרד התחבורה בשנת 2009 במשך שנה, ובהשתתפות מאות טייסים משבע מדינות ובהן ישראל, ארצות הברית, צרפת, אתיופיה, אנגליה וקנדה. בשולי הדברים יאמר גם שכלל הטייסים שהשתתפו בניסוי לא רק שמסרו את פרטיהם האישיים הפורמליים, אלא גם פרטים אישיים מוכמנים לשם אימות בשעת אי-בהירות בכניסה למרחב האווירי.
המערכת אפשרה באותה עת לאמת מבעוד מועד את זהות המטוס המגיע לישראל, ולוודא כי הצוות שמטיס את המטוס אינו נמצא תחת איום. ישראל הייתה הראשונה והיחידה בעולם שהגתה וניסתה רעיון מעין זה. פעילות הפעלת הקוד פסקה עקב סירוב גורמי תעופה זרים לשתף פעולה במיזם ובעקבות לחצים שהופעלו אז - כך שהרעיון שהבשיל מבצעית הלכה למעשה נגנז ומאות מטוסים הבאים מדי חודש בשערי ישראל נכנסים ללא זיהוי אופטימלי.

הבחירה נמצא בידי ישראל
בסוגיה זו, לא ניתן להישען על גורמי אבטחה זרים, לא על חברות התעופה הזרות ולא על איגודי הטייסים למיניהם, הגם שחלקם הקריטי בהצלחת הדיפת האיום הינו משמעותי. הבחירה לצמצם היתכנות למצב של גיהינום עלי אדמות, ולמנוע אסון רב-נפגעים תעופתי בקנה מידה לאומי (בישראליים הטסים ארצה בטיסות זרות ובפאתי המרחב האווירי הישראלי) נמצאת בידי ישראל והאחריות הזו מוטלת על גורמי הביטחון שעוסקים בתחום.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתנהל בתקווה שדבר לא יקרה, ולכן חובה כבר היום לבחון את הפתרון אשר נמצא בהישג יד - וזאת באמצעות אותה ועדת חקירה שטרם החלה את פעילותה.
>>> דני (שליין) שנער הוא בוגר השב"כ, בטמ"ח ואגף המכס והמע"מ. פרש ב 2017 מניהול בן עשרות שנים של אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה. כתב והוציא לאור ספר אוטוביוגרפי "בא חשבון". משמש כיום כיועץ לענייני ביטחון וכעמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה.
