זימון היועמ"שית? מה באמת עומד על הפרק במשפט נתניהו

במהלך עדותו המתמשכת של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, עלתה מפי אחד משופטי משפט נתניהו, בתגובה לדברי הסנגוריה, האפשרות שההרכב ישקול להזמין את היועצת המשפטית לממשלה, גב' גלי בהרב-מיארה, להתייחס לסוגיות המתעוררות במשפט.

יש להבהיר: אין מדובר בהחלטה מחייבת, ובוודאי שלא בקביעה שהתביעה שגתה או שהאישומים חסרי בסיס. עם זאת, מניסיוני השיפוטי, כאשר הרכב הדן במשך שנים בתיק פלילי מורכב שוקל לערב ישירות את הדרג המשפטי הבכיר ביותר במדינה, אין להקל ראש במשמעותו האפשרית של המהלך. השאלה היא מה עשוי לעמוד מאחוריו, ולאן הוא עשוי להוביל.

מעדות מנדלבליט לאחריות המוסדית של התביעה

עדותו של מר מנדלבליט מעלה שאלות הנוגעות לאישורים שניתנו לפתיחת החקירות נגד ראש הממשלה, להיקפם, לתיעודם ולמידע שהובא לידיעתו. חלקן נוגעות לפעולות שלפי עדותו בוצעו ללא אישורו או ידיעתו.

סעיף 17(א) לחוק יסוד: הממשלה מחייב את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת חקירה פלילית נגד ראש ממשלה. מדובר בדרישה חוקתית מהותית. עם זאת, יש להבחין בין היעדר הסכמה לבין היעדר תיעוד כתוב שלה, ובין פגם שנפל בהליך לבין תוצאותיו המשפטיות. לא כל פגם מצדיק ביטול אישום.

גב' בהרב-מיארה לא קיבלה את ההחלטות המקוריות, אולם כיום היא נושאת באחריות המוסדית העליונה לעמדת התביעה ולהמשך ניהול המשפט. אחריות זו אינה מחייבת אותה להגן בכל מחיר על החלטות קודמה, אלא לבחון ביושר מקצועי את המצב המשפטי והראייתי כפי שהתברר במהלך המשפט.

מדוע עשויים השופטים לבקש את מעורבותה?

בדרך כלל, צוות התביעה מוסמך להציג את עמדת המדינה. הזמנת היועצת עצמה היא מהלך חריג שבחריגים, העשוי לשרת כמה תכליות.

ייתכן שהשופטים מבקשים עמדה מוסמכת ועדכנית ביחס להשלכות העדויות; ייתכן שהם מבקשים לוודא שהקשיים שהתגלו נבחנו בדרג הבכיר ביותר; וייתכן שהם מבקשים לעורר בחינה מחודשת של היקף האישומים, לרבות אישום השוחד בתיק 4000, שלגביו הצביעו בעבר על קשיים ראייתיים.

אפשר גם שמטרתם לברר את עמדת התביעה באשר להמשך ניהול ההליך, מבלי לקבוע מראש כיצד יסתיים. אין הכרח שאחת האפשרויות הללו משקפת את כוונת ההרכב. הדבר תלוי בנוסח ההתבטאות ובהקשרה הדיוני.

האם מדובר במשבר אמון בתביעה?

לא בהכרח. שופטים רשאים להקשות על התביעה ולבקש הבהרות מבלי שהדבר ילמד על אובדן אמון במקצועיותם או ביושרם של התובעים.

אולם, אם ההרכב ימצא לנכון לפנות לדרג הבכיר ביותר, ייתכן שיש בכך איתות שהמענה הניתן במסגרת ההתדיינות השוטפת אינו ממצה את הבירור הנדרש.

מניסיוני, לעיתים שאלה נוקבת של שופט נועדה דווקא לאפשר לצד שהופנתה אליו לספק הסבר משכנע. לפיכך, מוקדם להכריז על משבר אמון, אך גם שגוי לראות במהלך אפשרי כזה עניין טכני חסר משמעות.

מהן האפשרויות המשפטיות?

אם יחליט בית המשפט לפנות ליועצת, קיימות כמה דרכי פעולה.

• ראשית, בקשת עמדה כתובה ומנומקת, שתבהיר את השלכות הנתונים שהתבררו ואת עמדת התביעה העדכנית.
• שנית, הזמנת נציג בכיר ומוסמך מן הפרקליטות, לאחר התייעצות עם היועצת, או הזמנת היועצת עצמה להצגת עמדה מוסדית. אין משמעות הדבר בהכרח מתן עדות עובדתית או חקירה נגדית.
• שלישית, בחינה מחודשת של האישומים. התביעה עשויה להחליט להמשיך במלואם, לתקן את כתב האישום או לשקול חזרה מאישום, כפוף לדין ולשלב המשפטי.
• רביעית, בחינת הסדר טיעון, ככל ששני הצדדים יהיו מעוניינים בכך. בית המשפט אינו רשאי לכפות הסדר ואינו אמור לנהל את המשא ומתן.
• חמישית, המשך המשפט ללא שינוי, תוך הותרת ההכרעה בכל הטענות לפסק הדין.

האם המהלך עשוי להביא לביטול אישומים?

אין קשר אוטומטי בין הזמנת היועצת לבין ביטול כתב האישום. גם אם יתבררו פגמים בהליכי החקירה, יהיה צורך לבחון את חומרתם, את השפעתם על זכויות הנאשם ואת הסעד המתאים. "הגנה מן הצדק" עשויה, בנסיבות מתאימות, להצדיק ביטול אישום, אולם קיימים גם סעדים מתונים יותר.

חשוב להבחין בין חוקיות החקירה לבין הוכחת העבירות. פגם חקירתי אינו מוביל בהכרח לזיכוי, כשם שראיות מפלילות אינן מעניקות חסינות מפני ביקורת על התנהלות רשויות החקירה.

ומה באשר לאישום השוחד?

כבר בעבר הצביעו השופטים על קשיים אפשריים בהוכחת עבירת השוחד בתיק 4000. להערות אלה משקל, אך הן אינן בגדר זיכוי או החלטה לבטל אישום. בית המשפט אף אינו כבול להתרשמות ביניים.

עם זאת, כאשר שופטים מצביעים על קושי ראייתי משמעותי, מצופה מהתביעה לבחון את עמדתה ברצינות, גם אם בסופו של דבר תחליט לדבוק בה.

יש לזכור, שהקשיים הראייתיים באישום השוחד והטענות לפגמים בחקירה הם שני מסלולים משפטיים נפרדים, שאין הכרח לכרוך ביניהם.

אחריות היועצת - ושמירת גבולות הסמכות

היועצת המשפטית לממשלה אינה נדרשת להגן על יוקרת הפרקליטות או על החלטות קודמה, אלא על האינטרס הציבורי ועל אכיפת חוק הוגנת ומבוססת ראיות.

אם הבחינה המקצועית תצדיק המשך המשפט במלואו, עליה לעמוד מאחורי החלטתה. אם תצדיק שינוי עמדה, אין לראות בכך חולשה מוסדית.

גם לבית המשפט גבולות ברורים. השופטים רשאים לבקש הבהרות, להצביע על קשיים ולהכריע בבקשות, אך אינם מנהלי התביעה ואינם רשאים לכפות עליה ויתור על אישום.

אחריות שיפוטית, לא הכרעה מוקדמת

האפשרות להזמין את היועצת אינה מוכיחה שהתביעה קורסת, אך גם אין להמעיט בחשיבותה האפשרית. משמעות המהלך תתברר רק אם תתקבל החלטה ממשית, יוגדרו השאלות המחייבות מענה ותישמע עמדת המדינה.

הוא עשוי להוביל לבחינה מחודשת, לצמצום מחלוקות ואולי אף לשינוי בהיקף האישומים. הוא עשוי גם להסתיים ללא שינוי.

עצם שקילת הזמנת היועצת אינה מלמדת שהשופטים כבר הגיעו למסקנה. היא עשויה ללמד שהם מבקשים לוודא כי בטרם יגיעו אליה, כל שאלה מהותית תזכה למענה מוסמך ואחראי.

במשפט בעל חשיבות ציבורית כה רבה, אין זו חולשה שיפוטית. זו עשויה להיות דווקא עדות לאחריות. המשפט אינו צריך להסתיים בניצחונה של התביעה או בניצחונה של ההגנה. הוא צריך להסתיים בניצחונו של הדין.

>>> צבי סגל הוא שופט וסגן נשיא (בדימוס) בבית משפט מחוזי ירושלים, שימש כאב"ד הרכב פשעים חמורים וערעורים פליליים במשך כ-15 שנים