הואיל וכסף הוא המצרך הזול ביותר בנסיכות, היא החליטה להילחם בכל מי שמתנגד לה – בעזרת המיליארדים שלה. כי מי צריך פרויקט גרעין כשאפשר לקנות את כולם? עופר חדד, פרשנות

נתחיל מהסוף. אם קטאר התערבה כאן בפסיק בהליך הבחירות, המשמעויות הן אדירות. אלה חדשות שצריכות להטריד כל ישראלי, מכל גוש. להטריד אבל לא להפתיע איש.
מדינת ישראל הייתה נתונה פעמיים לקמפיין השפעה קטארי. לכאורה היום התגלתה הפעם השנייה. התערבות בבחירות היא ערעור יסודות הדמוקרטיה; קמפיין הונאה מתוך לשכת ראש הממשלה שדורש להשחיר את שמה של מדינה שכנה עם הסכם שלום רגיש הוא ערעור של יחסי החוץ והביטחון של ישראל מול מדינה ששטחה גדול פי 46 ומספר אזרחיה גבוה פי עשרה.

קטאר היא מדינת "האחים המוסלמים". מטרות התנועה מוצהרות וידועות לכול, והיא החליטה להילחם בכל מי שמתנגד לתנועה האיסלאמיסטית והרדיקלית, או פשוט לקנות אותו. אבל המדינה הזעירה הבינה שיש לה נשק יעיל מגרעין: כסף. והרבה.
זו קטאר, זו השיטה.
כדי להבין את המהלך של התמנון הקטארי כדאי להתחיל בשנת 2017. האמירות הקטנה הופכת יותר ויותר מבודדת, מוקצית ממש, אפילו בידי רוב שכנותיה במפרץ. הקרבה לאיראן ולתנועת האחים המוסלמים והתמיכה בארגוני טרור הובילו את ערב הסעודית, את איחוד האמירויות, את בחרין ואת מצרים לנתק את יחסיהן עם קטאר ביולי 2017 עד כדי מצור משותף.
קטאר הבינה אז שהיא לא רוצה לסיים כמו איראן, וקיבלה החלטה אסטרטגית. אם איראן רוצה לערער את היציבות בעולם ולהשמיד את ה"שטן הגדול והקטן" בגרעין, בשלוחי הטרור שלה ובמתקפות סייבר, קטאר תקריס אותו מבפנים. כיבוש רך. המערב אוהב כסף, ולקטאר לא חסר.
במקום ג'יהאד – "דעווה". כיבוש רך. מבפנים.

קצת קשה לתפוס את זה היום, אבל ביוני 2017 אמר נשיא ארצות הברית הטרי דונלד טראמפ על הקטארים את הדברים האלה: "מדינת קטאר, למרבה הצער, הייתה לאורך ההיסטוריה מממנת של טרור ברמה גבוהה מאוד, אנחנו צריכים לפעול נגד מימון הטרור".
אלא שבאותו שלב כבר שכרה קטאר משרדי יחסי ציבור. לפי דוח FARA (החוק הפדרלי לרישום סוכנים זרים) מאז היבחרו של טראמפ לראשונה ב-2016 הוציאה קטאר קרוב לרבע מיליארד דולר על 88 חברות לובינג (שדלנות) ויחסי ציבור הרשומות סוכנים זרים במדינה. בשנים שלאחר מכן נחשפו התוצאות: 627 פגישות עם גורמים פוליטיים בארצות הברית תווכו בידי אותם סוכנים כחלק מהמאמץ להעמיק את ההשפעה בקומות הגבוהות ביותר בוושינגטון. נתון גבוה יותר משל כל מדינה אחרת שפעלה באמריקה. על זה תוסיפו מימון מתמודדים פוליטיים, ועדות פוליטיות ופעילים בולטים. אין כמעט שכבה אחת שלא חדרו אליה בניסיון להגביר את האחיזה שלהם במוקדי השליטה – בשני צידי המפה הפוליטית, נגיע גם לזה – בדעת הקהל ובקידום מסרים פרו-מוסלמיים ואנטי-ישראליים כמובן.
ב-2024 הורשע הסנאטור הדמוקרט בוב מננדז בקבלת שוחד מאיש עסקים בתמורה לפעולות שנועדו בין היתר לקדם את האינטרסים שלו עם קטאר ולפעול לטובת ממשלתה. אבל שום צד היא לא מקפחת: דוחא דואגת לשמן את כולם, והכי גבוה שיש.

בכירים אמריקנים משני צידי המפה נזהרים היום בכבודה של קטאר, ציוצים נמחקים, הדוברים נשלחים ושורה של כלי תקשורת מאיימים לבוא חשבון עם מי שידבר סרה על הנסיכות העשירה. במקביל היא יוצאת למסע בזבוזים.
ניוזמקס (Newsmax), כלי תקשורת המזוהה עם הימין האמריקני, זכה במפתיע להשקעה של 50 מיליון דולר מהחברים בקטאר, לפי פרסום בוושינגטון פוסט. ב-2025 חנכה רשת CNN מרכז תוכן בבירת קטאר. והרשימה עוד ארוכה, מענקית התקשורת בלומברג ועד סוכנויות ידיעות כמו AP ועוד 500 חברות מורשות הפועלות מעל אדמת דוחא או נהנות מהשקעות קטאריות.
וול סטריט ג'ורנל, מכירים? אז החברה האם פותחת מטה בדוחא במסגרת מה שכונה "שותפות אסטרטגית עם משרד ההסברה הממשלתי של קטאר". אם זה מצלצל לכם מוכר, מי שעומד בראש משרד ההסברה הבין-לאומי של קטאר הוא השיח' חמד בן ת'אמר אל ת'אני, ששמו עלה בחקירתו של יהונתן אוריך כמי שעימו עבד היועץ הקרוב של נתניהו בעיצומה של המלחמה. לפי שורת פרסומים, אל ת'אני הוא המנצח על הקמפיינים הבין-לאומיים של האמירות ועל ומבצעי התדמית שלה ברחבי העולם. ראש מכונת הרעל, הקטארית. אל-ג'זירה זה הפינאטס.

אמרנו שעל שום שכבת השפעה הם לא פסחו, אז נעבור לאקדמיה. ב-2025 דיווח משרד החינוך האמריקני על סכום שיא של 1.1 מיליארד דולר תרומות למוסדות חינוך ולאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. ההשפעה מתורגמת לתכנים ולסדר יום: יותר ויותר אוניברסיטאות הופכות בחסות הנדבנים מדוחא כר פורה לשנאת ישראל ולאנטישמיות, ואלה מבריחות סטודנטים יהודים, שפשוט כבר לא יכולים להרגיש בטוחים בחלק מהם.
הואיל וכסף הוא המצרך הזול ביותר בקטאר, זרועות התמנון שלה לא פסחו גם על שום שכבת תודעה או השפעה, לרבות קבוצות ספורט כמו פריז סן ז'רמן ובתי אופנה, כמו בית הכלבו היוקרתי "הרודס בלונדון" ועוד ועוד. ככל שהתרחבה תשתית ההשקעות שלה בבירות אירופה ובמערב כולו, כך הפכה קטאר עובדה מוגמרת וישות רבת-עוצמה בכלכלת מדינות, חברות ענק ותאגידים, מה שהכשיר את הקרקע לרכש החשוב מכולם – אנשי מפתח. שניים מהם נמצאים הכי קרוב לנשיא ארה"ב.
בשנת 2021, בין שתי כהונותיו של טראמפ, שפך אחד מגופי ההשקעות בקטאר 200 מיליון דולר על קרן ההשקעות של החתן והיועץ ג'ארד קושנר. כעבור שלוש שנים, כשטראמפ כבר בעיצומו של קמפיין החזרה לבית הלבן, קרן העושר הקטארית (QIA), עם קרן נוספת מאבו דאבי, הגדילו את ההשקעה לסכום אדיר של 1.5 מיליארד דולר.
המשחק של הקטארים עובר באריזה של עסקים לגיטימיים לכאורה. הם לא משחדים, חלילה. הם "משקיעים", קונים נכסים וחברות במחיר מופרז שהופך אותם למישהו שאתה רוצה שיהיה מאוד מרוצה. זה מנגנון מתוחכם שמייצר סביבה נוחה גם לאנשים שלא נמצאים באזור האפור.

זה לא נגמר שם, סטיב וויטקוף, היועץ והשליח הקרוב ביותר לנשיא האמריקני, מקיים בשנים האחרונות קשרים נרחבים עם הקטארים, הוא ומשפחתו. שנה לפני בחירתו של טראמפ, קיבל וויטקוף חבילת חילוץ בהיקף 623 מיליון דולר מעסקה ממונפת שלו על מלון פארק ליין, שאיימה להכניס אותו לבוץ. זו כנראה לא רק החלטה עסקית או פילנתרופית.
אלא שלפני שנה הגיעו הקטארים אל היהלום שבכתר. אחרי שורת השקעות בחברות שמעורבת בהן משפחת טראמפ עצמה, אותה קטאר שטראמפ האשים בכהונתו הראשונה במימון טרור, העניקה לו שי צנוע בשווי 400 מיליון דולר – בדמות מטוס נשיאותי חדש. כסף קטן.
בסיכום קרוב לעשור לתוכנית הקטארית, קטאר היא שחקן בין-לאומי לגיטימי. היא בוחשת ומכדררת בכל המגרשים, מהמזרח התיכון ועד וושינגטון. המשימה הושלמה בהצלחה.
הכסף שלה בכל מקום, מזהם כל חלקה. אין רבים שיכולים לסרב ל"נדיבות" שהקטארים מציעים. בזמן שהעולם המערבי מסונוור מהכסף, קטאר דבקה בחזון-העל שלה – להפיץ את משנת האחים המוסלמים לכל מקום על פני הגלובוס. בכספה האין-סופי היא פועלת במרץ וביעילות מבהילה כדי לחדור למוקדי הכוח והשלטון בלב ליבו של המערב, לרבות אמריקה, בריטניה וצרפת. ולצערנו גם בישראל.


