מהכלה למניעה: הלקח של 7 באוקטובר הופך למהלך מחייב
לראשונה מחליף מסמך רשמי את התורה שבעל פה של בן-גוריון שהייתה נהוגה בישראל מאז קום המדינה • פרשנות


פרסום תפיסת הביטחון הרשמית של מדינת ישראל מהווה אירוע אסטרטגי מכונן. במשך עשרות שנים נשענה המדינה על תורה שבעל פה שהתבססה על עקרונות שיוחסו לבן-גוריון, ובהם הרתעה, התרעה, הכרעה כשלהם נוספה בהמשך רגל ההגנה. היעדר מסמך רשמי ומחייב יצר כשל מתמשך שפגע ביכולת לייצר שפה משותפת בין הדרג המדיני לדרגי הביצוע - צה"ל ויתר גופי הביטחון, לאתגר את תפיסותיהם ולפקח על סדרי העדיפויות ובניין הכוח. מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת התקומה המחישו את המחיר הכבד של העדפת שקט זמני, הכלה והסדרה על פני סיכול שיטתי של בניין כוחו של האויב.
תפיסת הביטחון החדשה מבקשת להפוך את לקחי המלחמה לתורה מדינית וביטחונית מחייבת, המעבירה את ישראל מהכלה ומניהול איומים ליוזמה, מניעה ושלילת יכולות. התפיסה מבוססת על עקרונות יסוד המשלבים בין הפעלת כוח, בניין כוח, יחסי חוץ והבסיס החברתי.
בליבת התפיסה עומדת המניעה של נשק גרעיני מאויבי ישראל כעיקרון קיומי הנשען על תפיסת בגין, תוך נכונות לפעולה עצמאית ומונעת. לצד זאת, מודגשת חשיבותה של עצמאות הפעולה ויכולת ההגנה בכוחות עצמית בכל תרחיש. ההרתעה נדרשת להישען על פגיעה ממשית ושיטתית באויב ולא על מראית עין, בעוד שהתרעה מודיעינית חייבת להיות מלווה במנגנוני חשיבה ביקורתית ותחבולה כדי למנוע עיוורון קונספטואלי.
נדבך מרכזי נוסף הוא המעבר ליוזמה, התקפה ופעולות מנע שמטרתן להעביר את הלחימה לשטח האויב ולסכל איומים מבעוד מועד. הגנת העורף מוגדרת כמערך רב-שכבתי המשלב טכנולוגיה מתקדמת עם מוכנות אזרחית. במקביל, ישראל חותרת לכינון בריתות אזוריות ובין-לאומיות להרחבת חופש הפעולה, לצד ביסוס עצמאות בחימוש ובטכנולוגית מתקדמת לצמצום התלות בגורמים חיצוניים. הזירה התודעתית והלגיטימציה הבין-לאומית צריכות להיות מנוהלות כמאבק יוזם ואקטיבי, בעוד שהגדרת הניצחון נשענת לא רק על הכרעה צבאית, אלא גם על לכידות לאומית, התיישבות, מורשת וחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות.
נדגיש כי מלחמת התקומה לימדה אותנו שכשל ברכיב יחיד עלול לנטרל הישגים במערכה כולה: מודיעין לבדו אינו מספיק ללא מוכנות, הגנה נשחקת ללא יוזמה והתקפה, וטכנולוגיה אינה מבטיחה עמידות ארוכת טווח ללא חוסן חברתי ולכידות פנימית. לפיכך, ביטחון מול איומים חיצוניים חייב להיות מלווה גם בחיזוק המשילות ובטיפול נחוש באתגרי הפנים, ובכלל זה נשק בלתי חוקי וארגוני הפשיעה בחברה הערבית. מבחנה העליון של התפיסה יהיה ביכולת המערכת המדינית והביטחונית לתרגם הצהרות ועקרונות לתוכניות עבודה רב-שנתיות, תקציבים ומדיניות בת ביצוע.
>>> תא"ל במיל' ארז וינר הוא יו"ר תנועת הביטחוניסטים; פרופ' ואל"ם במיל' גבי סיבוני הוא עמית מחקר במרכז לאסטרטגיה (ICGS)
