נורת אזהרה בשמיים: הבעיה העמוקה שחשפה התקרית במטוס על אבטחת הטיסות לישראל

התקרית בטיסת פליי-דובאי 1073 בדרכה לישראל, שהסתיימה בשלום לפני ימים ספורים, הדליקה נורת אזהרה אדומה המחייבת בראש ובראשונה הפקת לקחים למניעת הישנות אירועים מעין אלה בעתיד. מאחורי הדרמה האווירית מסתתרות שתי בעיות מבניות עמוקות - כאלה שלא ניתן עוד לטאטא אותן מתחת לשטיח.

• חשד: הטייס-המחבל שהה בישראל כמה ימים לפני ניסיון הפיגוע

האחת הינה מיקומו הבלתי אפשרי של משרד התחבורה במארג הכולל למניעת טרור אווירי. לכאורה, עוד משרד ממשלתי ואולי אפילו אפרורי, שלמרות חשיבותו המרכזית בבנייתה ובניהולה השוטף של מדינת ישראל, דווקא לגביו הוחלט על בסיס חקיקה ראשית והחלטות ממשלה, שהוא זה שיישא באחריות הכוללת למניעת טרור אווירי. בעיקר מדובר בטיסות נוסעים זרות המבקשות להיכנס למרחב האווירי של ישראל, ולא ביחס לטיסות חברות התעופה הישראליות.

עקב כך, החל אגף הביטחון של משרד התחבורה לבצע בשנת 2003 רפורמות עמוקות בתחום ביטחון התעופה, בעיקר על רקע הפיגועים הקשים בהיסטוריה, פיגועי 11 בספטמבר, שבהם עשו הטרוריסטים שימוש במטוסים עמוסי הדלק כפצצות מדויקות נגד יעדים אזרחיים וצבאיים בארצות הברית. רפורמות אלה נבעו עקב הצורך בשינוי נוהלי התעופה לישראל והתאמתם לסטנדרטים הבין-לאומיים החדשים. עיקר עבודת המטה התמקדה במתן אישורים ביטחוניים לחברות תעופה זרות הטסות לישראל ולשדות תעופה שמהם אמורות היו להמריא טיסות אלה ארצה. המטרה הייתה לוודא שרמת האבטחה בטיסות תהיה הולמת את האיומים, ותמנע אירועי טרור אוויריים קטלניים בדרך לישראל ומעל המדינה.

הגם שאגף הביטחון של משרד התחבורה תיפקד עם השנים ללא דופי, וגם באירוע האחרון זכה לשבחים על תפקודו היעיל והמהיר, קיימת סברה שהאחריות שהונחה לפתחו הינה גדולה ממידתו. מהגדרת עיסוקו, האגף לא אמור להיות גורם מבצעי אלא רגולטורי מסדיר, המבצע עבודת מטה, ולא כך הוא. המשימה שאליה נשאב הינה מבצעית ורגולטורית כאחד, ויש הסוברים שהאחריות שהוטלה עליו לא תואמת את ממדי הנזק העצום שיכול להתפתח מכישלון או טעות אנוש - אחריות בלתי מידתית/

לא זו אף זו, מכיוון שלאגף גם אין "מנחה מקצועי" כהגדרתו בחקיקות השונות ובהחלטות הממשלה, תמיד נשאלה השאלה אם אגף ממשלתי קטן הפועל בתנאי אי-ודאות ותחת לחץ זמן ובמרחב בין-לאומי רגיש, יכול לייצר ללא סיוע חיצוני, שכבת הגנה לאומית מול איום שאין לו מרחב טעות.

סוגיה שנייה שראוי ליתן לה תשומת לב, הינה בתחום המבנה הארגוני של מערך אבטחת התעופה של ישראל. מזה עשרות שנים השב"כ אחראי להנחיה המקצועית אבטחתית של כל חברות התעופה הישראליות בארץ ובחו"ל, וזאת באמצעות אגף הביטחון של חברת אל על, שעבר לאחרונה הסבה ממלכתית מסוימת ונקרא כיום "אופק".

לפעילות לא-טבעית זו, שלפיה החברות ארקיע וישראייר מקבלות את שירותי האבטחה שלהן מחברה בעלת זיקה לאל על, או שמזוהה עימה, שמתחרה בהן עסקית, אין מקבילה בכל רחבי העולם. צורת אבטחה זו נכפתה על אל על ועל שירות הביטחון הכללי בתחילת שנות השבעים כאילוץ, נוכח גל הפיגועים שפקד אז את ענף התעופה הישראלית.

בצד כל אלה גברה גם ההכרה שהפעלת אבטחה על היבטיה השונים בחו"ל היא מהפעילויות השלטוניות הרגישות ביותר המבוצעות בהנחיית מדינת ישראל, והעקרונות הבסיסיים ביותר של ממשל תקין מחייבים שפעילות כזו תבוצע במלואה, על כל מרכיביה, על ידי גורם ממלכתי. ואכן, הגורמים הרלוונטיים פעלו לכך שפעולות האבטחה תתבצענה על ידי גוף ממלכתי ("אופק"), הפועל למעשה בזיקה לחברה ציבורית-פרטית - אל על.

במקביל להסדרת ביטחונן של טיסות חברות התעופה הישראליות, עולה גם שאלת ביטחונן של טיסות חברות התעופה הזרות הגדושות ישראלים הטסות ארצה. טיסות אלה, הגם שהן מפתות עבור מפגעים פוטנציאליים והיקף הנוסעים בהן גדול לאין שיעור מאלה הטסים בחברות הישראליות, אינן מקבלות את רמת האבטחה הנדרשת מהחברות הישראליות. סוגיה זו אכן בעייתית, אולם בעידן מערך הבידוק הטכנולוגי המתקדם ברוב שדות התעופה בעולם, המבוסס על גילוי אוטומטי של חומרי נפץ, הפער הביטחוני אינו כה גדול.

בשנת 2011 הוגשה לראש הממשלה הצעת משרד התחבורה להקים רשות ממלכתית לאבטחת התעופה כיחידת סמך במשרד התחבורה, שתפעל בכל תחומי ביטחון התעופה בארץ ובחו"ל - הצעה זו נפסלה וירדה מעל הפרק.

סיכומו של דבר: שני הנושאים המרכזיים שנידונו, לרבות מכלול סוגיות טקטיות בעייתיות ועדינות שנבעו מהאירוע, דורשים ליבון לאלתר במטרה לשפר את המענה האופרטיבי. יש לקוות שמעז יצא מתוק. האירוע האחרון הסתיים בשלום, בפעם הבאה אסור לנו לסמוך על המזל.

>>> דני (שליין) שנער הוא בוגר השב"כ, בטמ"ח ואגף המכס והמע"מ. פרש ב-2017 מניהול בן עשרות שנים של אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד התחבורה. ניהל במשך שנים מערכות אבטחה וביטחון מורכבות בארץ ובחו"ל, תוך שיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ומודיעין ישראלים וזרים בתחומי התעופה, הספנות והתחבורה הציבורית. כתב והוציא לאור ספר אוטוביוגרפי "בא חשבון". משמש כיום כיועץ לענייני ביטחון וכעמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה