חלאס, יש גבול - עד העוטף וקו העימות!

"אנחנו משקמים בתנופה את עוטף עזה, את היישובים, את הערים, את הקיבוצים. מביאים את הנגב המערבי לצמיחה חסרת תקדים. הכול צומח מחדש, הכול פורח ועולה. אנחנו לא שוכחים את הכאב, אנחנו זוכרים את הכאב ואנחנו בונים", הבטיח ראש הממשלה נתניהו לפני שבועיים בטקס האזכרה הממלכתי לטבח 7 באוקטובר.

לא שוכחים? בונים מחדש? עכשיו אותה ממשלה בראשות אותו ראש ממשלה, מתכננת לקצץ 140 מיליון שקל בתקציב מנהלת תקומה ו-100 מיליון מהתקציב של שיקום הצפון. זאת שאמורה לבנות מחדש ולהצמיח, כמו שהבטיח ראש הממשלה.

אז איך בדיוק הם יבנו מחדש, איך הכול יצמח? השיקום רחוק מסיום, מאות משפחות עוד לא חזרו הביתה ואפילו שיקום מרכיבי הביטחון, אלה שאמורים להגן על הבתים שלנו במקרה ש... עוד לא הסתיים.

את חמאס, בניגוד להבטחות, עוד לא פירקתם, והאיום עוד לא הוסר, אז לפחות אל תפגעו בחבל ארץ שעבר את הנורא מכל ולמרות הכול בחר לחזור הביתה. כל קיצוץ כזה לא פוגע רק בשיקום הפיזי, הוא פוגע פעמיים בשיקום הנפשי: פעם אחת, כי התחושה היא שוב שמשאירים אותך לבד, ופעם שנייה כי התקציבים מובילים לקיצוץ גם בחוסן.

המשמעות ברורה: פגיעה ישירה ביכולת לתת מענה למשפחות הזקוקות לשירותי רווחה, לספק שירותי בריאות וחוסן ולהמשיך את תהליך השיקום והצמיחה של האזור. אי אפשר לשקם את העוטף ואת קו העימות באמצעות קיצוץ בחינוך של ילדיו, ברווחה של משפחותיו ובבריאות של תושביו.

יש עיקרון אחד שלא שוברים: לא מקצצים בתקציבי השיקום של העוטף וקו העימות. ברגע שהעיקרון הזה נשבר בפעם הראשונה הוא לא נעצר. זוכרים שאישרו תקציב למיגון הצפון? זוכרים גם שהחליטו לקצץ אותו? אתם יודעים איך זה נגמר? לא היה מיגון לצפון בזמן המלחמה.

תעצרו! נתניהו תעצור! תגלה את האחריות הנדרשת ותחריג את העוטף ואת קו העימות. לא רק עכשיו. תמיד. לא מקצצים מתקציבי השיקום. התושבים כאן ושם עברו מספיק.