תקיפות חוזרות לא יעלימו את האיום האיראני

מלחמה נוספת עם איראן תהיה טעות אסטרטגית שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה. המחשבה שאזרחי ישראל ייאלצו להיכנס שוב למקלטים ולשלם מחירים בלתי נתפסים עבור מלחמה שאין בה צורך ביטחוני דחוף ושספק רב אם תוכל להשיג את יעדיה האסטרטגיים - היא כמעט בלתי נתפסת.

• אפשרות של מערכה נוספת מול איראן: ראש המוסד טס לארה"ב
• בישראל מוטרדים: איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים

איראן לא הולכת לשום מקום. היא תמשיך להוות אתגר ביטחוני לישראל עוד שנים רבות. אבל שתי המלחמות האחרונות הוכיחו פעם נוספת שהישגים מבצעיים, משמעותיים ככל שיהיו, אינם מתורגמים בהכרח להישגים אסטרטגיים. לא בכל הנוגע להפלת המשטר, לא בסוגיית הגרעין וגם לא ביכולת למנוע מאיראן לשקם את כוחה הצבאי הקונבנציונלי, ובפרט את מערך הטילים שלה.

ישראל יכולה לפגוע ביכולותיה של איראן, לעכב את התעצמותה ולגבות ממנה מחירים כבדים. אבל היא אינה יכולה להעלים את האיום האיראני באמצעות תקיפות חוזרות ונשנות. המחשבה שעוד מערכה צבאית תשיג את מה שקודמותיה לא הצליחו להשיג מחייבת, לכול הפחות, הסבר אסטרטגי משכנע, ולא הסתפקות בהבטחות על ניצחון היסטורי נוסף.

יתרה מכך, הניסיון הישראלי לדחוף, שלא לומר ללחוץ, על הממשל האמריקני לצאת למלחמה נוספת, שאינה זוכה לתמיכה רחבה בציבור האמריקני, עלול לגרום נזק אסטרטגי ארוך טווח ליחסי ישראל וארצות הברית. ישראל מסתכנת בכך שתיתפס בעיני חלקים הולכים וגדלים במערכת הפוליטית האמריקנית כמי שמנסה לגרור את וושינגטון לעוד מלחמה יקרה במזרח התיכון, ללא תכלית אסטרטגית ברורה. זהו מחיר שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לשלם, בוודאי לנוכח השינויים המתחוללים ביחס אליה בארצות הברית.

וכל זה עוד לפני שדיברנו על העובדה שישראל מתנהלת כיום תחת ממשלת מעבר, שאינה נהנית מרוב פרלמנטרי יציב. האפשרות שראש ממשלה יוצא, הנשען על בעלי תפקידים שמינה בעצמו, יוביל את ישראל למערכה נוספת שעלולה לגבות מחירים עצומים, ללא צורך ביטחוני מיידי וללא סיכוי ממשי להשיג הכרעה אסטרטגית, צריכה להדאיג כל אזרח בישראל, ללא קשר לעמדתו הפוליטית.

לכן, אחת המשימות החשובות ביותר של הממשלה הבאה תהיה לבחון מחדש את האסטרטגיה הישראלית מול איראן. לא רק כיצד פוגעים ביכולותיה, אלא מה בדיוק ישראל מבקשת להשיג, מה ניתן להשיג באמצעות כוח צבאי ומה המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור יעדים שאולי כלל אינם בני השגה.

הבחינה הזו חייבת להביא בחשבון גם את השינוי הצפוי בוושינגטון. הקונגרס החדש עשוי להפעיל לחץ משמעותי לסיום המלחמה ולהגבלת המעורבות האמריקנית, וקשה להניח שנשיאים אמריקנים בעתיד ימהרו להיכנס לעימות צבאי נוסף עם איראן. ישראל אינה יכולה להמשיך ולבסס את תפיסת הביטחון שלה על ההנחה שארצות הברית תמיד תהיה שם כדי להילחם לצידה, ובוודאי לא כדי לנהל עבורה מלחמת התשה ממושכת מול איראן.

הגיע הזמן להכיר במגבלות הכוח. לא כל איום ניתן להסרה באמצעות מלחמה, ולא כל הישג צבאי הוא ניצחון אסטרטגי. ישראל זקוקה לאסטרטגיה ארוכת טווח מול איראן, כזו שמשלבת הרתעה, מודיעין, דיפלומטיה, לחץ כלכלי ויכולת צבאית אמינה, ולא לתפיסה שלפיה בכל פעם שאיראן משקמת את יכולותיה, הפתרון הוא לשלוח מחדש את אזרחי ישראל למקלטים.

הסכנה הגדולה אינה רק שנצא למלחמה מיותרת. הסכנה היא שנשלם עליה מחיר עצום, נפגע ביחסינו עם בעלת הברית החשובה ביותר שלנו, ובסופה נגלה שאנחנו ניצבים מול אותו איום איראני, רק בתנאים אסטרטגיים גרועים בהרבה. ומעל הכול, אסור לאפשר לשיקולים פוליטיים קצרי טווח להכריע החלטות הנוגעות לביטחון הלאומי ולעתידה של מדינת ישראל.

>>> דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן, ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. כיום חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)