הבור הפעם נראה עמוק אפילו למידותיו של טראמפ

"כמה כחול הערב, כמה עמוק אלוהים יודע". אין כמו מילותיו של מאיר אריאל לתאר את התבוסה המוחצת שהמפלגה הדמוקרטית (הכחולה) הנחילה למפלגה הרפובליקנית (האדומה). בסנאט, בבית הנבחרים, בבחירות למושלים - נוקאאוט מהדהד והיסטורי.

שנתיים אחרי הניצחון הסוחף של דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות, המפלגה הדמוקרטית השיגה את הניצחון המוחלט. ראש וראשון ברשימת המפסידים הוא הנשיא טראמפ. כמעט תמיד, המצביעים מענישים בבחירות האמצע את הנשיא המכהן, אך התוצאה של אתמול היא חריגה, ובאה על רקע אחוזי התמיכה הנמוכים אי-פעם בנשיא האמריקני.

אין דבר מסוכן בפוליטיקה כמו להספיד את דונלד טראמפ, שיצא כבר ממקומות שאף פוליטיקאי לא הצליח להיחלץ מהם, אבל הבור הפעם נראה עמוק אפילו למידותיו של הנשיא.

בשנתיים הקרובות טראמפ לא יוכל להעביר שום חקיקה מבלי להגיע להסכמות עם המפלגה הדמוקרטית, אותה השפיל, ביזה וממנה התעלם לאורך השנים האחרונות. מדיניות הפנים שלו תהיה כפופה כמעט לחלוטין לוויתורים שיכפו עליו הדמוקרטים. בשים לב לאופיו של הנשיא מחד, ולאיבה שהוא מעורר בצד השני של המתרס, סביר שארצות הברית עומדת בפני שנתיים של שיתוק במדיניות הפנים.

חברי בית הנבחרים, שנכבש בידי הדמוקרטים, צפויים ליזום, בסבירות גבוהה, שורה של חקירות שונות ומשונות נגד טראמפ, משפחתו, יועציו, תורמיו ומי לא. זו עומדת להיות שעתם היפה של עורכי הדין המזוהים עם הרפובליקנים, להם תהיה עבודה למכביר.

מפסיד בולט נוסף הוא ג'-י די ואנס, סגן הנשיא. כשטראמפ בחר בו כסגנו, ההערכה הייתה שהוא בוחר בו כיורש וכמנהיג הבא של תנועת Make America Great Again.

הכישלון הכללי של המועמדים הרפובליקנים, רובם המוחלט מזוהים עם טראמפ ועם תנועת MAGA - טורף את הקלפים במרוץ למועמדות הרפובליקנית לנשיאות ב-2028. הכישלון רשום על שמו של ואנס גם באוהיו, מדינת הבית שלו, שם הדמוקרטים הצליחו לנצח גם בסנאט (הסנטור לשעבר, בראון), וגם זכו בתפקיד המושל (איימי אקטון, שניצחה את מקורבו של ואנס, ויווק ראמאסוומאמי).

פתאום, שר החוץ מרקו רוביו, שעסוק בעיקר בנושאי חוץ והכישלון בבחירות האמצע רחוק ממנו, נראה כמו מועמד מוביל לנשיאות מטעם הרפובליקנים.

רוביו טרם הודיע על כוונתו לרוץ לנשיאות, אך שמועות מסביבתו מדברות על האפשרות שיעדיף לחכות ארבע שנים, ולא להסתכן במרוץ כיורשו של טראמפ המאוד לא פופולרי.

אולי הפעם, אולי הפעם

ובצד השני, הרבה מועמדים דמוקרטים לנשיאות יצאו מהערב הזה. רוי קופר, הסנאטור מקרוליינה הצפונית; ווס מור, מושל מרילנד; ומעל כולם - ג'יימס טלריקו, הסנאטור החדש מטעם טקסס, המעוז הרפובליקני שנכבש.

הדמוקרטים קיוו במשך שנים לקחת בחזרה שליטה במדינה האולטרה חשובה הזו, וטלריקו הצליח במה שמועמדים עם נתוני פתיחה טובים ממנו כשלו. מועמד דמוקרטי לנשיאות שיצליח לזכות בטקסס, על 40 האלקטורים שלה, יהיה בוודאות נשיא ארצות הברית. טלריקו הפך הלילה למועמד מוביל בעיקר בגלל הנתון הזה. בשל גילו הצעיר, סביר שימתין ל-2032, אבל הלחץ עליו להתמודד יהיה גדול.

ויש כמובן את העניין היהודי-מוסלמי. שלושה מועמדים יהודים בולטים יוצאים כמועמדים פוטנציאלים לנשיאות. ג'יי-בי פריצקר, שזכה שוב בתפקיד מושל אילינוי וימשיך בתפקידו כמושל אחת המדינות הדמוקרטיות; ג'וש שפירו, שלא קיבל את המועמדות לתפקיד סגן הנשיא של קמלה האריס בשל יהדותו ותמיכתו בישראל, ניצח בבחירות הלילה בקלילות וימשיך בתפקידו כמושל פנסילבניה, אחת המדינות החשובות בדרך לנשיאות. שפירו הוא נואם מחונן שמכונה "ברוך אובמה" - בזכות הסגנון הרטורי הייחודי שלו, שמזכיר את הנשיא הדמוקרטי הפופולרי; ומעל כולם, ג'ון אוסוף בן ה-39, שיחזור לסנאט כנציגה של ג'ורג'יה, ונראה כמי שירוץ בוודאות בפריימריז הדמוקרטים לנשיאות, שיחלו בקרוב.

אבל אל מול שלושת היהודים הללו, אוהדי ישראל יותר (שפירו) או פחות (אוסוף), יעמוד, לראשונה בתולדות ארצות הברית, סנאטור מוסלמי ראשון - עבדול אל-רחמן מוחמד אל-סייד. כריזמטי, רהוט ובעיקר לא מתנצל, והוא הולך להיות יריב מר של ישראל, כזה שעדיין לא ראינו. נאומיו של אל-סייד, כמו דבריו בראיונות הרבים שהוא מעניק, הם דבר שהפוליטיקה האמריקנית עדיין לא ראתה. יחסית אליו, זוהראן ממדאני, ראש העיר האנטי-ישראלי של ניו יורק - נשמע כמו אחד העם או זאב זבוטינסקי.

ואי אפשר בלי ישראל. המפסידה הגדולה של הערב. אין דבר שמלמד על מעמדה הירוד של ישראל כיום בארצות הברית יותר מהחלטתו של טראמפ לנסות לעודד מצביעים רפובליקנים לצאת להצביע אתמול באמצעות הכרזה על הפסקה מיידית של הסיוע הביטחוני לישראל. הערבים נוהרים גרסת וושינגטון.

לפני 18 שנה בכירים בישראל ובקהילה היהודית ניהלו קמפיין מכוער נגד בחירתו של ברק אובמה, המוסלמי למחצה ששמו האמצעי היה ועודנו חוסין. הנשיא אובמה יירשם בדפי ההיסטוריה כנשיא האמריקני האחרון שחתם על הסכם סיוע ביטחוני עם ישראל בעוד הנשיא טראמפ, שהתגאה רק אתמול שיש לו אצלנו 99 אחוזי תמיכה, ייזכר לעד כנשיא שהפסיק את הסיוע.

הלילה, לא מעט בזכות כפיות הטובה הישראלית כלפי אובמה וג'ו ביידן, זכינו לשמוע את אל-סייד, הכוכב העולה של המפלגה הדמוקרטית, נואם בערבית חלקים מנאום הניצחון שלו, ומבטיח - מושב בסנאט זו לא המטרה שלו. הוא, לדבריו, בא לשנות את אמריקה. מבחינת ישראל, אמריקה כבר השתנתה הלילה.

>>> אסי שריב הוא עורך דין, יועץ תקשורת ודיפלומט ישראלי. לשעבר קונסול ישראל בניו יורק