הזיכרון של 7 באוקטובר מתחיל בהכרה הישראלית בנפגעים

יום הזיכרון השלישי ל-7 באוקטובר. שלוש שנים מאז היום ההוא שהפך את המציאות שלנו על פניה. הזמן חולף והאירועים שחווינו מתחילים להפוך לזיכרון. כבר עכשיו מתעצב בישראל ובעולם הסיפור שיישאר - מה ייזכר, מה יישכח, מי ייכלל בו, ואיזו אמת תעמוד לרשות מי שלא היו כאן כדי לראות במו עיניהם. האחריות שלנו היא לשאול איזו אמת תישאר אחרינו ואת מי נאבד בדרך, אם לא נבין שכל מה שקורה היום, נכתב לדורות.

בחודש יוני עמדתי לפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נווה והצגתי את ממצאי דוח הנציבות האזרחית על פשעי המין והטרור המיני שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ובשבי. חשבתי שם על האחריות הזאת: על הדרך הארוכה שעברו העדויות ועל מי שאינם יכולים עוד להעיד בעצמם ואנחנו משמשות קול עבורם.

במשך יותר משנתיים אספנו עדויות של ניצולים, ראיינו משפחות, בחנו תצלומים וסרטונים קשים מנשוא, הצלַבנו מקורות ושימרנו מסמכים בארכיון היסטורי של פשעי מלחמה, שהקמנו כדי לשמור את האמת. כבר בראשית הדרך הבנו שלא די בכך שהפשעים התרחשו ונראו לעיני כל כדי שהעולם יכיר בהם. ידענו שעלינו להוכיח אותם בקפדנות משפטית ולהותיר תיעוד שיוכל לעמוד בפני הכחשה ועיוות, בפני חלוף הזמן, וגם בפני הנוחות האנושית לשכוח או לברוח מהכאב.

המציאות המשפטית בישראל דורשת מהשורדים לשחזר את התופת לפרטיו הקשים ביותר

רצינו שגם בעוד עשרות שנים יהיה אפשר לדעת מה אירע, ועל סמך מה אנו יודעים זאת. שסיפורם של הקורבנות לא יהיה תלוי בנכונותו של העולם לזכור. אלא שבזמן שאנו נאבקות על מקומם של קורבנות 7 באוקטובר בתודעה העולמית, רבים מהם נאלצים להיאבק כאן, בישראל, על עצם ההכרה בפגיעה בהם.

המציאות המשפטית בישראל מורכבת, ואינה מצליחה לעמוד במבחן המענה לפשעים האכזריים שקרו פה, שעברו את גבול ההבנה האנושית, המוסרית והמשפטית של מהו רוע ומהו טרור. חשפנו עינויים שיטתיים של משפחות כפשעים שמעולם לא הוגדרו במשפט הבין-לאומי ובישראל.

במסגרת עבודת הנציבות אנחנו מלוות נפגעים ובני משפחות בהליכים משפטיים ומגישות חוות דעת מומחה בעניינם. שוב ושוב הם נדרשים לתאר את התופת והטרור שעברו ולשחזר אותם, לפרטיהם הקשים ביותר, כדי שהמדינה תכיר בהם כנפגעי פעולות איבה. החקירות הנגדיות קשות מנשוא: מתי ראית את הסרטון? מה שמעת? איך את יודעת שמה ששמעת אכן התרחש? האם היית במקום שבו פגעו ביקירך, או ששמעת בטלפון מה נעשה לו? האם בחרת לצפות בסבלו? מניין ידוע לך שהמחבלים התכוונו לפגוע גם בבני המשפחה כששלחו להם את הסרטונים?

הטכנולוגיה הפכה כלי להפצת אימה, בני משפחות רבים נושאים פגיעה נפשית עמוקה

ממחקר מקיף שערכנו, הכולל יותר מ-450 מקרים, עולה דפוס ברור: המחבלים ביקשו להגיע גם אל מי שלא היו בזירת הטבח עצמה. הם רצו להשתמש בקשרים המשפחתיים כדי להרחיב את מעגל האימה ולהעצים את הסבל של הקורבנות. שלחו לאם את תמונת בנה שנרצח, הפיצו סרטונים מן הטבח ומן השבי לעיניהם של ילדים, אחים והורים מבועתים וחשפו בני משפחה לסבלם של יקיריהם כשהם חסרי כל יכולת להושיע.

המרחק הפיזי מזירת הרצח לא הגן עליהם מפני הטרור. במקרים רבים, הטכנולוגיה הפכה את הקשר המשפחתי עצמו לאמצעי להפצת והגברת האימה. אנשים צפו בזוועות שעברו יקיריהם בשיחות, בהודעות ובסרטונים, לעיתים בזמן אמת. אחרים חיו במשך שבועות וחודשים בתוך אי ודאות מייסרת בעוד בני משפחתם מוחזקים בשבי, נתונים לטרור פסיכולוגי. רבים מהם נושאים פגיעה נפשית עמוקה - והיום הם עומדים בפני חומה משפטית ומוסדית.

החומה הזאת חושפת פער עמוק בין האופן שבו הופעל הטרור לבין האופן שבו הדין יודע לסווג את תוצאותיו. אנחנו חייבים לראות את הפגיעה הזאת ולהבין את הטרור הגלום בה. אחרי טבח היהודים הגדול ביותר מאז השואה, מטריד לגלות שהעיוורון כלפי חלק מקורבנותיו מתקיים דווקא בתוך מוסדותינו שלנו. האחריות לראות את הפגיעה, להכיר בה ולברר אותה מבלי להוסיף לה - היא שלנו.

ההחמצה של זיהוי פגיעה שלא הוכרה עלולה להתקבע לדורות

המאבק על האמת של 7 באוקטובר מתנהל כיום בשני מישורים: בעולם ובבית. בעולם, אנחנו עדיין נדרשים להיאבק על העובדות עצמן מול הכחשה, עיוות ואנטישמיות. בישראל, המאבק הוא על המשמעות שהמדינה והמשפט מוכנים להעניק לעובדות שכבר ידועות ועל השאלה מי יוכר כנפגע שלהן.

המשפט אינו רק מגיב לזיכרון הציבורי, הוא משתתף בכתיבתו. כאשר הוא יודע לזהות צורת פגיעה שלא הוכרה קודם לכן, הוא מאפשר לקורבנות להיכנס אל הסיפור שהחברה מספרת על עצמה. כאשר הוא מחמיץ אותה, גם ההחמצה עלולה להתקבע לדורות.

הזיכרון שנוריש מטבח 7 באוקטובר לא ייקבע בריק. הוא ייקבע על פי האופן שבו אנחנו נוהגים היום באנשים שאת סיפורם נבקש מחר מהעולם לזכור. ולפני שנדרוש מהעולם לזכור אותם, עלינו לוודא שאנחנו רואים אותם כאן, דורשים עבורם צדק ונותנים להם מזור לכאב הגדול מכל.

>>> ד"ר כוכב אלקיים-לוי יו"ר הנציבות האזרחית לחקר פשעי חמאס ב-7 באוקטובר ובשבי.