המפלגה הדמוקרטית לא אבודה לישראל (אבל אם נמשיך כך היא תהיה)

רצף הניצחונות האחרונים של מועמדים מהשמאל הסוציאליסטי והפרו-פלסטיני בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית קיבע את הדימוי לפיו המפלגה כולה אבודה מבחינת ישראל. עם זאת, המרוצים האלה בניו יורק, קולורדו ומישיגן, הם רק שבריר ממאות מושבי הקונגרס שיעמדו לבחירה בבחירות האמצע ב-3 בנובמבר.

וכשהולך ומסתמן שהדמוקרטים ישתלטו מחדש לפחות על בית הנבחרים, אם לא על הסנאט, השאלה אם אלה הם פניה של המפלגה הדמוקרטית כעת - היא שאלה קריטית מבחינתה של ישראל. במחקר חדש בחנו את השאלה הזו באופן יסודי - והתשובות מפתיעות ובעלות השלכות מרחיקות לכת למדיניות הישראלית.

אז איך בדקנו ומה מצאנו? בתור התחלה קבענו שלושה מדדים למיקום ביחס לישראל: הצבעות אחרונות בנושא הגבלת סיוע ביטחוני לישראל, שימוש במושגים אפרטהייד וג'נוסייד לתיאור מדיניות ישראל, והקבוצות שהעניקו תמיכה (endorsement) לנציגים והמועמדים, והאם הן פרו-ישראליות או מתנגדות לישראל.

מי שנפלו בצד הביקורתי כלפי ישראל בכל השלושה סווגו כשמאל-פרוגרסיבי. מי שהתנגדו להגבלות סיוע, נמנעו ממושגים קשים אלה ונהנו מתמיכת הלובי הפרו-ישראלי סווגו בתור הממסד הפרו-ישראלי. בין לבין נמצא המרכז הפרוגרסיבי שחבריו תומכים בהמשך היחסים בין המדינות אך בשינויים משמעותיים: הם תומכים במגבלות על סיוע ביטחוני לאור מהלכים ישראלים אך ללא עצירה מוחלטת שלו, מבקרים את ישראל במילים חריפות אך נמנעים מהאשמות ברצח עם ואפרטהייד - ומוכנים לקבל תמיכה מקבוצות המזדהות כציוניות ופרו-ישראליות. בין כל אחד משלושת המחנות העיקריים יש נציגים המתאפיינים בעמדות ביניים.

בניגוד לרושם שנוצר לפעמים, מחנה השמאל הפרוגרסיבי, המחזיק בעמדות פרו-פלסטיניות ואנטי-ישראליות, הוא הקטן מבין הפלגים עם 24 מתוך 259 מושבים בקונגרס הנוכחי. מחנה זה צפוי לגדול מעט בבחירות הקרובות לכ-32 חברים, אך הוא ישאר הקטן ביותר. בממסד הפרו-ישראלי חברים כיום כ-93 חברים והוא צפוי להצטמצם מעט לכ-88 חברים. המחנה הגדול ביותר הוא המרכז הפרוגרסיבי, שלו 109 נציגים כיום, והוא עתיד לשמור על כוחו.

התחזיות לקונגרס הבא הן כמובן וודאיות ומדויקות הרבה פחות מתיאור המצב הנוכחי, אבל בכל זאת ניתן להסיק מניתוח זה כמה מסקנות. ראשית, הרושם לפיו השמאל הפרוגרסיבי הוא פניה של המפלגה, לא תואם את המספרים בפועל. למעשה הוא אפילו לא תואם את דעת הקהל בקרב בוחרי המפלגה, שהיא שלילית יותר משבא לידי ביטוי במספר המחוקקים.

מאידך, אין ספק שהמומנטום כיום נוטה נגד ישראל. הן מבחינת גידול (קטן אומנם) במספר המושבים של המחנה השמאלי ביותר, אך חשוב מכך, בעמדות של מרכז הכובד של המפלגה שהפך לספקני הרבה יותר כלפי ישראל וכלפי סיוע לה.

שינוי זה משתקף פחות במספר החברים במחנה המרכזי, ויותר בעמדות ובהצבעות שלהם בנושאי תמיכה בישראל. הם מוסיפים לתמוך בברית, אך סבורים שעל ארצות הברית להתנות אותה בשינוי במדיניות הישראלית. בה בעת, ניכר גם שהמפלגה אינה עשויה מקשה אחת ושחבריה פתוחים לשינוי עמדותיהם ביחס לישראל.

בשלב זה, שיבה מהירה לתמיכה הכמעט מוחלטת בישראל שהתקיימה לפני המלחמה בקרב נבחרים דמוקרטים היא בלתי אפשרית. אך הנתונים המוצגים כאן מצביעים על כך שישראל יכולה לשקם את התמיכה הדו-מפלגתית בה.

אלה חדשות טובות משום שתמיכה זו חיונית במציאות שבה הנשיא הנוכחי אינו פופולרי, כהונתו נגמרת בעוד שנתיים וכשגם בקרב הרפובליקנים גוברת הביקורת על היחסים המיוחדים עם ישראל. מרכזיותם של יחסים הדוקים עם ארצות הברית בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל משמעה שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישען על סיכוייו הנשיאותיים של אדם מסוים או על הסבירות להמשך שליטתם של כוחות פוליטיים ידידותיים.

בנייה מחודשת של תמיכה דמוקרטית בברית בין המדינות תחייב שינויים במדיניות הישראלית, בפרט בסוגיה הישראלית-פלסטינית. לשינוי בהנהגה הישראלית וברטוריקה של אותה הנהגה עשויה להיות השפעה מסוימת, אך שינוי אמיתי ידרוש גם פעולות של ממש. פעולות דוגמת עצירת אלימות המתנחלים, בלימת הרחבת ההתנחלויות והצבת אופק מדיני ליחסי ישראל עם הפלסטינים.

בנוסף, על ישראל לפנות באופן רשמי ולכונן מחדש דיאלוג עם המפלגה הדמוקרטית (כולל דיאלוג מכוון ומתמשך הרבה יותר עם הקהילה היהודית-אמריקנית, שרובה מזדהה עם המפלגה הדמוקרטית). לבסוף, בכל הנוגע לשמאל הפרוגרסיבי, מדינת ישראל אינה צריכה לחתור לפתיחתם של ערוצי תקשורת רשמיים, אך עליה לבנות ערוצי תקשורת בלתי-רשמיים עם יחידים בפלג זה שעמדתם הביקורתית אינה מושרשת בדחייה יסודית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

אם נעשה זאת, ניתן יהיה לבסס מחדש את הברית בין ישראל לבין ארצות הברית, לא באמצעות חזרה לאחור - אלא באמצעות מבט לעתיד.

>>> ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס הוא ראש תחום ארצות הברית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרצה בכיר בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל אביב

>>> פרופ' טד ששון הוא חוקר בכיר בתחום ארצות הברית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ופרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת מידלברי