אביגדור, הבנו מה לא - אז מה כן?

53 מנדטים לגוש נתניהו 48 לגוש השינוי ו-19 למפלגות הערביות - אלה המספרים. לנתניהו ולשותפיו אין רוב בכנסת. אומנם ל-67 חברי הכנסת שמחוץ לגוש שלו אין השקפת עולם משותפת, אבל יכולה להיות להם הסכמה מכרעת אחת - ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה עוד ממשלה בראשותו. עכשיו, צריך להפוך את ההסכמה הזאת למעשה.

אחרי 7 באוקטובר, אחרי שנות מלחמה, אחרי המתים והפצועים והמשפחות שחייהן התרסקו, המכשול בדרך לשינוי עלול להיות דווקא המחנה שהבטיח אותו. שוב אנחנו נדרשים להמתין עד שכל אחד מכם ימצא דרך לשמור על כל הבטחותיו. הציבור לא הצביע כדי שתציגו לו רשימה מעודכנת של פסילות.

ליברמן - עכשיו תורך

בואו נדבר ביושר, לא תוכלו לקיים את כל ההבטחות. יהיו התחייבויות שתיאלצו לרכך, מהלכים שתיאלצו לדחות ושותפים שתצטרכו לשבת איתם, אף שהבטחתם אחרת. החוכמה היא לדעת על מה מתפשרים ויש התחייבות אחת שאסור להפקיר - החלפת נתניהו. הוא ראש וראשון לבעיות שהתחייבתם לתקן. רוב הציבור הישראלי הצביע בעד הדחתו. בלעדי זה, יתר ההבטחות יישארו נאומים יפים ותוכניות במגירה.

ואביגדור, דווקא אתה יודע שפוליטיקה אינה קפואה בזמן. היו מי מאיתנו במפלגת העבודה שלא היו מוכנים לשבת איתך בממשלה; אופיר פינס התפטר בעקבות הצטרפותך כי היית בעינינו קו אדום. והינה, השנים עברו, המציאות השתנתה, ובמובנים מסוימים כולנו נהיינו אביגדור. למדנו לשתף פעולה גם עם מי שחלקנו עליו בחריפות. עכשיו תורך.

תתחילו לעבוד

אבל לפני הוויכוחים על הרכב הממשלה, יש עבודה שחייבים לעשות מיד. לכנס את הכנסת, לבחור יושב ראש חדש ולהקים ועדה מסדרת בראשות חבר הכנסת המיומן ביותר מסיעות גוש השינוי. הוא חייב להכיר את הכנסת, את התקנון, את עבודת הוועדות, ובעיקר, הוא חייב לדעת איך להניע רוב פוליטי לכדי פעולה. זה לא תפקיד לחלוקת כיבודים, תנו אותו למי שיודע לעבוד.

אל תחכו להסכם הקואליציוני האחרון כדי להתחיל לפעול. גבשו כבר עכשיו רוב לטובת המהלכים האלה כי הכנסת אינה חדר המתנה לממשלה, ואסור שתישאר משותקת בזמן שנתניהו מחפש דרך לפרק אתכם. קבלו אחריות לסדר היום. תראו לציבור שיש משמעות להצבעה שלו ושיש מי שמסוגל לתרגם אותה להחלטות.

עליכם לפעול לאלתר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לא עוד התחמקות, לא עוד מריחת זמן ולא ועדה שתיתפר למידותיו של מי שצריך להיחקר. הציבור זכאי לדעת מה קרה לפני 7 באוקטובר ובאותו יום נורא - מי ידע, מי הוזהר ומי קיבל החלטות. המשפחות אינן צריכות להתחנן על האמת והמדינה חייבת להן אותה.

במקביל, לקדם ולחוקק את חוק הנאשם. כן, עם כל הבעייתיות שבו. אני מכיר את הקושי שבחקיקה המשפיעה על אדם מסוים ואת הוויכוח על רצון הבוחר. צריך להתמודד עם הקשיים ברצינות ולנסח חוק שיעמוד בביקורת משפטית, אבל אסור להשתמש במורכבות כתירוץ לקבור את הדיון. אל תתבלבלו לרגע, אילו המצב היה הפוך, נתניהו, להערכתי, כבר היה מחוקק את החוק.

עשור של שינוי - ולא של תירוצים

במקביל, יש להיכנס למשא ומתן עם המפלגות החרדיות על חוק גיוס. אני מוכן לומר דבר שלא יהיה נעים לחלק מחבריי: אני מוכן לפשרה גם בחוק שאנחנו מכנים חוק ההשתמטות. אפילו לחוק מרוכך שיפרוס את השינוי על פני עשור. אם זו הפשרה שתאפשר לחרדים להצטרף לממשלת שינוי ולהחליף את נתניהו, ראוי להגיע אליה.

אני אומר זאת כמי שמכיר את מחיר השירות ואת העומס על משפחות המילואימניקים. במשך עשרות שנים פיטמנו את המערכת החרדית בתקציבים, בפטורים ובתלות פוליטית וכולנו נושאים באחריות. עשרות שנים נתנו להם פטור מאחריות ועכשיו אנחנו רוצים לגבות את כל החוב ביום אחד. זה לא יקרה. אי אפשר למחוק עשרות שנים בהחלטה אחת ולהעמיד פנים שמחר בבוקר הכול יסתדר.

הפשרה חייבת לכלול יעדים מחייבים, לוח זמנים ואכיפה. עשור של שינוי ולא עשור נוסף של תירוצים. אני מוכן להתפשר על הקצב כדי לשנות את הכיוון ואינני מוכן להעניק לנתניהו עוד שנות שלטון כדי שנוכל לטפוח לעצמנו על השכם ולהכריז שלא ויתרנו על אף פסיק.

לא מוחקים מראש אזרחים מהחשבון הפוליטי

ואותה נכונות חייבת לחול גם על המפלגות הערביות. אי אפשר לגלות גמישות מול מפלגות חרדיות שאינן מגדירות את עצמן ציוניות, ואז להפוך את הציונות לתנאי סף רק כשמדובר בערבים. בוחנים עמדות, מעשים והסכמות. דורשים מחויבות לביטחון המדינה ולדמוקרטיה. לא מוחקים מראש אזרחים ונציגים מהחשבון הפוליטי.

ולמי שעדיין מתקשה, אני מזכיר שבהסתדרות הנציגים הערבים כבר שותפים בקואליציה ויושבים יחד עם הליכוד. שם יודעים להגיע להסכמות ולעבוד יחד, אז במה זה שונה מהכנסת? ברור שההסתדרות אינה ממשלה, אבל אם אפשר לשבת יחד כדי לדאוג לעובדים, אפשר לפחות לנהל משא ומתן כדי להציל את המדינה. או שהשותפות לגיטימית רק כל עוד היא אינה מאיימת על הכיסא של נתניהו?

אל תהמרו על הסבלנות של הציבור

48 המנדטים של גוש השינוי ושמונת המנדטים של רע"ם הם 56. זה עדיין אינו רוב בכנסת ולכן צריך לבחון תמיכה מבחוץ, צירוף שותפים נוספים ופשרות שיאפשרו ממשלה. מי שפוסל אפשרות אחת, שיציג אחרת. נתניהו בונה בדיוק על הרגע שבו כל אחד מכם יהיה צודק לבדו, והוא יישאר בשלטון.

בחירות נוספות אינן עוד תאריך ביומן. ציבור שהתגייס והצביע עלול להישאר בבית אם תחזירו אותו לקלפי בידיים ריקות. אל תהמרו על הסבלנות שלו ועל עתיד המדינה.

גדי איזנקוט, נפתלי בנט, יאיר לפיד, יאיר גולן ואביגדור ליברמן - כנסו את הכנסת ובחרו יושב ראש. הקימו ועדה מסדרת, התחילו לחוקק והיכנסו למשא ומתן. הציבור כבר שילם מחירים כבדים בהרבה מהמחיר הפוליטי שאתם נדרשים לשלם.

אביגדור, תגיד מה כן. וכולכם, תתחילו לעבוד - כי אתם חייבים להציל אותנו וחייבים להציל את המדינה המפוארת שלנו.