"הפתעת אוקטובר" מתקרבת? הגיע הזמן לחיסון געוואלד

יומיים לפני הפריימריז בניו המפשיר, שהתקיים בינואר 2024, קיבלו המצביעים במדינה שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, עם מסר מוזר: אל תצביעו.

אלא שביידן לא התקשר. קולו שוכפל באמצעות בינה מלאכותית ומספר הטלפון ממנו התקשר לכאורה זויף כך שייראה שייך לפעילה דמוקרטית. בהמשך התברר שזו הייתה יוזמה של סטיב קרמר, יועץ פוליטי שעבד עבור יריבו הדמוקרטי של ביידן בניו המפשיר, והוא נקנס על כך ב-6 מיליון דולר.

במקרה אחר, יומיים לפני הבחירות בסלובקיה ב-2023, הופצה הקלטה שזויפה בכלי בינה מלאכותית שבה מיכאיל סימקה, מנהיג מפלגת Progressive Slovakia, מודה לכאורה באוזני עיתונאית שהוא יזם זיוף בחירות וקניית קולות. ההקלטה פורסמה בתקופת ההדממה, שבמהלכה אסור לתקשורת לפרסם דבר על הבחירות, כך שסימקה לא יכול היה להגיב לשמועות סביבו. אף שהוא הוביל בסקרים עד אז, יריבו ניצח בסופו של דבר, ייתכן שגם בגלל ההקלטה הזו.

שני האירועים הללו אומנם שונים אך הם חלק מתופעה שמכונה "הפתעת אוקטובר" - אירוע דרמטי שמתרחש סמוך לבחירות ומסוגל להשפיע על הצבעת הבוחרים ועל סדר היום הציבורי ברגע האחרון. מפלגות ומועמדים מכל הקשת הפוליטית שלחוצים לא להפסיד עלולים לבשל הקלטה מזויפת שצצה פתאום, מלחמה או אירוע ביטחוני, שערורייה שנדבקת ליריב, התגודדויות מאיימות ליד הקלפיות או ארגון עם מוניטין רעוע שמחבק את היריב.

התופעה מכונה "הפתעת אוקטובר" כי היא נפוצה באוקטובר, החודש שלפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית, אך היא חוצה חודשים וגבולות. גם בישראל אנחנו מכירים את פוליטיקת הרגע האחרון, והאירוע המפורסם ביותר הוא כנראה הסרטון מ-2015 שבו בנימין נתניהו הזהיר ביום הבחירות עצמו שהערבים נוהרים לקלפיות.

גם בבחירות שיתקיימו בשבוע הבא אפשר לצפות להפתעות (אולי יותר מתמיד, בגלל העוצמה וקלות התפעול של כלי בינה מלאכותית), אולם הפסיכולוגיה החברתית מציעה לנו כלי מצוין להתמודד איתן: חיסון פסיכולוגי. כמו בחיסון שפעת, אפשר להכין את הבוחרים למפגש עם מניפולציה באמצעות חשיפה מוקדמת לגרסה מרוככת, מבוקרת ומוסברת שלה. ההבנה של השיטה שבה פועלת המניפולציה היא סוג של זיכרון חיסוני שיעמוד לרשות הבוחרים בזמן אמת, ואז כשמישהו ינסה לצעוק געוואלד, להדביק לכלוך למועמד היריב או להפריע למצביעים להיכנס לקלפיות, הם לא ייבהלו, כי הם כבר פגשו גרסה מוקטנת של המניפולציה.

זו לא חסינות מוחלטת, אבל זו הכנה טובה לעקרונות של מניפולציות ושל שיבושי בחירות שחוזרים על עצמם. למשל, בערב הבחירות ב-2011 בקנדה, מצביעים קיבלו שיחות אוטומטיות מזויפות, לכאורה מרשות הבחירות, בהן נמסר שהקלפי שבה הם אמורים להצביע עברה לכתובת אחרת. וב-2004, בבחירות לנשיאות בארצות הברית, עובדי קמפיין הדמוקרטים במילווקי ניקבו צמיגים של רכבים ששכרה המפלגה הרפובליקנית להסעת בוחרים ומשקיפים לקלפיות. כלומר, אם קורה משהו טכני שמונע ממצביעים להגיע לקלפי, כדאי לחשוד, לשאול מי מרוויח מזה ולאמת את המידע.

אחד החששות כיום בישראל הוא מאלימות או מאירועים מאיימים סמוך לקלפיות ביום הבחירות, וגם זו תופעה מוכרת בפלייבוק של שיבוש בחירות. כך למשל בבחירות לתפקיד מושל ניו ג'רזי בארצות הברית ב-1981, ארגונים דמוקרטיים הקימו "כוח משימה לאבטחת קלפיות", אך למרות שמו המבטיח, הוא אויש על ידי שוטרים וסגני שריף לא בתפקיד, נושאי נשק, שהסתובבו בעיקר בשכונות שחורות והיספניות, שתושביהן נטו להצביע לדמוקרטים. הנוכחות המאיימת הרתיעה אותם מלגשת לקלפיות. הלקח ברור וישים גם בישראל: על נוכחות מאיימת באזור הקלפיות אפשר להתלונן למאבטחים מטעם ועדת הבחירות, לפיקוח העירוני או למשטרה.

• גם למען טוהר הבחירות - צאו להצביע

פוליטיקאים מבוהלים, שחוששים לאבד את השלטון, עלולים להיות מסוכנים במיוחד ברגע האחרון. אי אפשר לדעת איזו הפתעה יכינו לבוחרים, אבל אפשר להיות בטוחים שהם יעשו מה שיוכלו כדי שלא להפסיד. לכן, ההיערכות צריכה להתחיל עכשיו. בוחרים וארגוני חברה אזרחית צריכים לפתח ספקנות בריאה: לפני שמשתפים, בודקים; כשמזהים חשד לשיבוש, מתעדים ומדווחים; כשמשהו נראה לא הגיוני, מתייעצים. אם מרגישים איום, מפעילים את גורמי האכיפה. אם כולם יצביעו וכל קול ייספר, ההפתעה אולי תהיה של יזמי המניפולציות.

>>> ד"ר קרן צוריאל היא מנהלת תחום ייעוץ ופיתוח מתודולוגי במרכז אקורד