אין ימין על מלא ואין שמאל על מלא. יש מדינה שצריך להוביל

תוצאות הבחירות מעמידות בפני מנהיגי הציבור הישראלי שתי אפשרויות: הקמת ממשלה לאומית רחבה שתתמודד עם המשימות האמיתיות של מדינת ישראל, או סבב בחירות נוסף שיעלה מיליארדים וככל הנראה ינפק תוצאות דומות. אחרי כל מה שעברנו בשנים האחרונות, האפשרות השנייה היא לא פחות מהתנערות מאחריות.

ממשלה לאומית רחבה אינה פשרה פוליטית - היא צו השעה. היא צריכה להישען בראש ובראשונה על שתי המפלגות המרכזיות, הליכוד וישר, בהובלת בנימין נתניהו וגדי איזנקוט, ולצרף אליה את הכוחות הציוניים שמוכנים לקבל אחריות לעתיד המדינה.

אני מכיר היטב את משבר האמון בין המחנות הפוליטיים. הוא עמוק, והוא לא ייעלם באמצעות לחיצת יד או צילום משותף. אבל אמון אפשר וצריך לבנות. באמצעות הסכמות ברורות, מנגנונים מחייבים, יעדים משותפים והבנה שהאינטרס הלאומי חייב לגבור על האינטרס המפלגתי. מנהיגות נבחנת ביכולת להתגבר על מחלוקות, לא בהנצחתן.

והמשימות שלפנינו עצומות. בראשן עומדת החובה לנסח מחדש את החוזה שבין המדינה לאזרחיה. לא ייתכן שבמדינת ישראל יהיו מי שנושאים את האלונקה פעם אחר פעם, בעוד אחרים נותרים מחוץ למעגל האחריות. עלינו לבנות מערכת שבה כל חלקי החברה שותפים לנטל בשירות צבאי משמעותי, בשירות לאומי או בשירות אזרחי - בהתאם למאפייניהם ולצורכי המדינה.

לצד הרחבת מעגל המשרתים, נדרש גם היפוך של הפירמידה. מי שמשרתים, תורמים ונושאים באחריות צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי - בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובהזדמנויות שהמדינה מעניקה. זהו לא רק עניין של צדק, אלא הבסיס לחוסנה של החברה הישראלית.

לצד סוגיית השירות, ממשלה לאומית רחבה חייבת להציב יעדים ברורים גם בביטחון, בכלכלה, ביוקר המחיה ובשירותים הציבוריים. את מימוש היעדים הללו על הממשלה להוביל יד ביד עם השלטון המקומי. אזרחי ישראל אינם יכולים להמתין עד שהמערכת הפוליטית תסיים להתקוטט. הם זקוקים לממשלה שעובדת עבורם.

כיושב ראש מרכז השלטון המקומי, אני יודע שאפשר גם אחרת. בכל יום עובדים יחד ראשי רשויות מהימין ומהשמאל, יהודים, ערבים, דרוזים וצ’רקסים, מהצפון ומהדרום, מהמרכז ומהפריפריה. אנחנו לא מסכימים על הכול, אבל מבינים שיש לנו אחריות משותפת. כשהתושב צריך חינוך טוב, ביטחון אישי, תחבורה מתפקדת או שירותי רווחה, אין משמעות לשיוך הפוליטי של ראש הרשות - יש משימה ברורה לספק לו את השירות שמגיע לו.

מה שאנחנו יודעים לעשות בשלטון המקומי, ההנהגה הלאומית יכולה וחייבת לעשות.

בשיחות שקיימתי בימים האחרונים עם אנשים מרכזיים בימין ובשמאל, עם אנשי ציבור ועסקים, שמעתי שוב ושוב את אותה תחושה: הגיע הזמן לאחד שורות. הציבור הישראלי עייף מהקיצוניות, מהחרמות ומהעימותים הבלתי פוסקים. הוא מצפה ממנהיגיו להבין את גודל השעה.

אנחנו חיים במזרח התיכון, האיומים הביטחוניים לא ימתינו, הכלכלה לא תמתין, וגם הדור הצעיר, שמשרת, עובד ונושא בנטל - אינו יכול להמשיך להמתין.

הממשלה הבאה צריכה להיות ממשלת הניצחון של האחריות הלאומית על הפוליטיקה הקטנה. זה הזמן לממשלה לאומית רחבה. זה הזמן להחזיר את מדינת ישראל למסלול של עשייה, צמיחה ותקווה.

>>> חיים ביבס הוא יושב ראש מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות