בינה קטארית: הסיכון להשפעה זרה בבחירות עלול להגיע גם מהמפרץ

בדיון על מעורבות זרה של מדינות בבחירות בכלל ובישראל בפרט, לרוב עולות החשודות המידיות איראן, סין ורוסיה. עם זאת, על רקע עליית המודעות בישראל לסכנה הניצבת בשחקנית הקטארית המתוחכמת, יש לבחון לעומק האם קטאר גם היא נמצאת באיום הייחוס להתערבות זרה בבחירות.

בהקשר של מעורבות קטארית בעולם הפוליטי-מדיני, יש לבחון ראשית את שני האפיקים שבהם התפרסמה קטאר באופן קבע גם שלא בהקשר ישיר לבחירות. בראש ובראשונה, ההאשמות הרבות נגד קטאר בגין שחיתות והעברת כספים וטובות הנאה לפוליטיקאים ברחבי העולם, כאשר בחלק מהמקרים העניין הגיע אף להאשמה ולמאסר כמו במקרה של הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז.

במהלך בחירות, שמה של קטאר כמקדמת דמויות פוליטיות שחפצה ביקרן הופיע בדמותו של איש אל-ג'זירה פהד יאסין, שהשתמש בסומליה בכספים קטאריים לקידום בחירת נשיאים. גם בישראל כידוע נושא הקשר הקטארי לדמויות פוליטיות וליועציהם זכה לתשומת לב מרובה במספר פרשיות, בדגש על פרשת קטארגייט, עניין שנקרא על שם קטארגייט המקורי, שכלל העברת כספים קטאריים לדמויות בכירות באיחוד האירופי.

אפיק ההשפעה השני שכדאי לזכור בהקשר הקטארי הוא הרשת רבת ההשפעה אל-ג'זירה והרשתות הקטאריות הנוספות, שביכולתן להשפיע על תודעה במגזרים רבים, בדגש על העולם הערבי, כולל בגבולותיה של ישראל וערביי ישראל. פרסומים ברשתות הקטאריות היו בעלי השפעה רבה לדמויות פוליטיות ברחבי המזרח התיכון מבחינת סיקור חיובי או עוין. הפצת תכנים אלו במדיה החברתית של רשתות אלו הוביל להתנגדות רבתי לשליטים ברחבי המזרח התיכון ובעולם המוסלמי, דוגמת הליבוי הקטארי נגד השלטון המצרי עוד משנת 2011 ובימים אלו בפקיסטן, בהודו ובאלג'יריה.

אך האפיק השלישי שצריך לשים לב אליו, עקב החדשנות המסוכנת שבו, אשר משלב את שני האפיקים הראשונים ולא זוכה לתשומת לב מספקת - הוא היכולת להשפיע באמצעות תוצר המשנה של בינה מלאכותית מטעמם של כלי התקשורת הקטאריים. אפיק זה קיבל ביטוי ממשי במהלך בחירות 2024 בארצות הברית, כאשר רשת AJ+, הפלטפורמה לצעירים של אל-ג'זירה, שפועלת מארצות הברית - השיקה את הבוט MILA.

בוט זה סיפק לצעירים האמריקנים את המידע שהם יכולים להשיג לגבי מועמדים פוליטיים במדינותיהם. אפיק זה של ההשפעה הקטארית דרך בינה מלאכותית רק הלך וגבר מאז. מעבר להקמת Qai, החברה הקטארית לבינה מלאכותית, שתפקידה ליצור קשרים עם חברות אחרות, קטאר השקיעה עמוקות בחברות ובמיזמים של בינה מלאכותית.

דוגמה בולטת לכך הייתה השקעה ב-XAI של אילון מאסק. דוגמה ליכולת להשפיע על שיח ציבורי הייתה בהשקעה משותפת של קטאר עם גוגל במנוע הבינה המלאכותית Core, שהתבסס על ידיעות של אל-ג'זירה. מערכת יחסים זו נמשכה לאורך זמן כאשר במהלך עצרת האו"ם בחודש שעבר בניו יורק, ראש ממשלת קטאר נפגש עם מנכ"לית ההשקעות של חברת אלפאבית-גוגל, ובמקביל נערך בדוחא הכנס של גוגל קלאוד, שכלל גם ביתן מיוחד לג'מיני.

ההבנה הקטארית של כוחם של כלי בינה מלאכותית, על רקע התקדימים בבחירות האמריקניות, מחייב זהירות רבה. בייחוד כאשר המערכת הישראלית מתכוננת להשפעות הבינה המלאכותית בבחירות בישראל. השפעה זו כוללת סיכונים במגוון היבטים, אך גם כוללת סיכון משמעותי מקטאר עצמה, שידעה היטב להשתמש בכלים אלו להשפעה בכלל ובבחירות בפרט.

>>> ד"ר אראל אדמוני הוא חוקר קטאר באוניברסיטת אריאל ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון