N12
פרסומת

מהלך רחב - ובינ"ל: כך נערכת מערכת הביטחון ליום שאחרי הסיוע האמריקני

כשהסיוע האמריקני נותר בסימן שאלה, משרד הביטחון וצה"ל בונים בשקט חלופה שעשויה לפצות על חלק מהנזקים - אך לא להחליף את ארה"ב • יש לזה השפעה חשובה, דווקא בתקופת חירום ומלחמה, על בניין הכוח והחוסן הביטחוני של ישראל • פרשנות

ניר דבורי
פורסם:
ביקור מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם במרוקו
מהלך שעשוי להזרים לישראל מיליארדים (ביקור ברעם במרוקו, ארכיון) | צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
הקישור הועתק

משרד הביטחון עושה שורה של פעולות וצעדים מאחורי הקלעים, בשקט, כדי להתמודד עם הבעיה שעומדת ליפול עלינו: עצירת הסיוע האמריקני.

צה"ל נכנס לשנת 2027 עם בעיה גדולה. אין תקציב ביטחון מאושר, לא בטוח שיהיה סיוע אמריקני (או מנגנון סיוע מוסכם), ואף אחד לא יודע מה תהיה המציאות הביטחונית בחודשים הבאים. לכן, לפי גורם ביטחוני, במערכת מוטרדים מאוד ממה שצפוי לקרות. אומנם הוקמו ועדות בכנסת, אבל לפי שעה האמירות לא מקדמות את הפתרון.

גם המצב בשטח משקף את עומק הבעיה: ישנו גירעון של 35 מיליארד שקלים בשנה הנוכחית של התקציב, כל תהליכי בניין הכוח נעצרו, קווי ייצור של חימושים לזרוע היבשה לא עובדים כרגע, וישנם שורה של פרויקטים מסווגים שאי אפשר לדבר עליהם - שנעצרו. חמור לא פחות, שגם אם יהיה תקציב ביטחון, הוא לא יעבור לפני חודש יוני 2027. כלומר, גם שנה הבאה תהיה שנה שבה מערכת הביטחון כולה תצטרך לקבל כסף במנגנון של 1 חלקי 12 (חלוקה חודשית נגזרת מתקציב קודם). משמעות הדבר היא שאי אפשר לעשות התקשרויות ועסקאות ארוכות טווח, אלא רק לפעול עכשיו וכאן - מה שיעלה יותר, וגם לא יאפשר להבטיח אספקה, כי אי אפשר להתחייב ליצרנים בארץ ובחו"ל.

מרוקו והמהלך האזורי

כך מתמודדים עם העניין: נתחיל מאירוע שהתרחש בשבוע האחרון והוא מעניין. מאחורי הביקור של מנכ"ל משרד הביטחון במרוקו התחולל בעצם אירוע דרמטי הרבה יותר. קודם כול, זהו ביקור היסטורי - חמש שנים לא ביקרה שם דמות בכירה כל כך מישראל. מרוקו היא מדינה חשובה מאוד בעולם הערבי. אפילו פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום) זיהה את החשיבות של מרוקו וצפוי להקים שם בסיס גדול.

סדרת ניסויים במערכת קלע דוד
עניין גדול במערכות הישראליות (קלע דוד, ארכיון) | צילום: דוברות משרד הביטחון

מרוקו, בגלל הסכסוכים שלה בגבולות, בונה כוח צבאי גדול מאוד. היא רוצה את הנשק ואת אמצעי הלחימה הישראליים – והיא רוצה הרבה מהם. בעבר, על פי פרסומים זרים, הם כבר קנו מאיתנו אמצעי לחימה (כגון מערכות/יכולות שפורסמו בחו"ל), ועכשיו הם רוצים לרכוש מערכות הגנה אווירית. יש כאן פוטנציאל אסטרטגי ענק מבחינת מדינת ישראל - גם בהיבטים של כסף וגם בהיבטים של חיבור בין המדינות. לכן אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון, יצא למרוקו כדי לעודד עוד עסקאות נשק. המדיניות של ישראל למכירה עבורם הופכת להיות מתירנית הרבה יותר.

פרסומת

סימני השאלה מול ארה"ב והפקת הלקחים

בישראל אף אחד לא יודע מה יקרה עם הסיוע האמריקני. יש ניסיון לקיים שיח אל מול הממשל האמריקני, אבל לא ברור בדיוק מה רוצים ומה סוכם בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו. בנוסף, לא יודע אם תהיה ממשלה חדשה ומה האמריקנים מבקשים שיהיה. לכן, במערכת הביטחון מתחילים להיערך לכך שהאמריקנים ייאלצו להפסיק את הסיוע כבר בטווח הזמן הקצר. צריך להדגיש, ראש הממשלה לא ניהל נכון את השיח אל מול האמריקנים: ישראל לא קיבלה ביטחונות, לא קיבלנו אמירה חד-משמעית לגבי איך זה צפוי לקרות, ואם זה לא יהיה בצורה הזו - אז אולי בדרכים אחרות. זה גורם נזק גדול מאוד. צריך להבין שאל מול צורכי הביטחון של מדינת ישראל יצטרכו תקציב גדול יותר כדי לעמוד במשימות בכל הגבולות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ
התנהלות שגויה - שהציבה את מערכת הביטחון במצב בעייתי (נתניהו וטראמפ, ארכיון) | צילום: Kevin Dietsch/Getty Images, Getty Images

מה הפקת הלקחים החשובה של מדינת ישראל? מה שעושים בהחלטה של משרד הביטחון זה להרחיב את בניין הכוח וההצטיידות שלנו דרך מדינות אחרות שאינן אמריקה - למשל גרמניה, מרוקו, הודו ויוון.

אלו עסקאות שהן קודם כול ארוכות טווח. הן מאפשרות לשלש את קווי הייצור, כי חלקם ייפתחו בחו"ל באותן מדינות. כל עסקה שנחתמת, נחתמת גם עם פרמטר של חוסן הדדי בחירום. זה מאפשר לישראל להעביר אליהם חלק מהייצור שבחירום יסייע לנו, כדי שלא נהיה חסרים - למשל הגרמנים שמייצרים טילי "חץ", ומקומות אחרים שייצרו אמצעי לחימה אחרים. זה מאפשר לישראל להגדיל את הקיבולת בארץ - גם להרחיב קווי ייצור, אבל גם לקבל גיבוי מקווי ייצור שמקימים באותן מדינות בחו"ל לחירום.

פרסומת

רק השבוע אירח משרד הביטחון את שר ההגנה הצ'כי ואת הרמטכ"ל הצ'כי, כחלק מהביקור הרשמי של ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש בישראל. שר ההגנה והרמטכ"ל הצ'כים נפגשו עם שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, והצדדים דנו בהידוק הקשרים הביטחוניים בין המדינות ובהרחבת שיתוף הפעולה ביניהן. ראש הממשלה הצ'כי ובכירי הממשל אף ביקרו ביחידת החץ בצה"ל ובאתר מנהלת "חומה" של מפא"ת במשרד הביטחון, שמפתחת ומייצרת את מערכות חץ, קלע דוד וכיפת ברזל.

הביקור הצ'כי בישראל
צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
בכירים צ'כים בביקור במפא"ת, משרד הביטחון
הביקור הצ'כי בישראל | צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
פרסומת

מנכ"ל משרד הביטחון הסביר לצ'כים בדיוק את זה: השינויים האסטרטגיים באזור והחשיבות של בניין כוח ארוך טווח דרך שותפויות ביטחוניות בין-לאומיות. בין המדינות ישנם פרויקטים משותפים בתחומי ההגנה האווירית ובניין הכוח. ב-2019 צ'כיה רכשה מכ"מי MMR של חטיבת אלתא בתעשייה האווירית, וב-2021 את מערכת SPYDER של רפאל. צ'כיה הייתה למדינה הראשונה בנאט"ו שרכשה את המערכות הללו.

חלופה לסיוע האמריקני? לא באופן מלא

מדובר במנוע צמיחה גדול לתעשיות הביטחוניות ולבניין הכוח בישראל ובצה"ל. בעצם, אלו מהלכים של דיפלומטיה צבאית שתומכת את בניין הכוח ואת היחסים הדיפלומטיים של מדינת ישראל. זו תפיסה חדשה של מנגנוני חוסן עבור המדינה: מינוף הנכסים המבצעיים והטכנולוגיים כדי להשיג שותפויות, שהן חלופה לסיוע האמריקני, וניסיון להגביר את התלות של אותן מדינות שאיתן אנחנו עושים את העסקים. אלו עסקאות ארוכות טווח לעשרות שנים שבונות קשרים הדוקים והדדיים מאוד בין המדינות האלה לבין מדינת ישראל.

כך ייכנס לישראל יותר כסף מעסקאות ענק - שילך לייצור, לפיתוח, וגם יאפשר בעזרת בנייה של קווים חלופיים במקומות שונים בעולם את הגיבוי בחירום. זה מהלך קריטי שקורה בשקט מאחורי הקלעים, שבו מדינת ישראל מתחילה לנסות לייצר לעצמה חלופה ופיצוי כשהאמריקנים יחליטו לעצור את הסיוע הביטחוני.

פרסומת

עם זאת, צריך להדגיש: יש דברים שרק האמריקנים יודעים לספק לנו. למשל, מטוסי קרב, מתדלקים ועוד. לכן, יש עסקאות שנהיה חייבים להיות בהן מול האמריקנים - לא תהיה לנו ברירה, ונשלם בשקל במקום בדולר. אבל המהלך הזה יספק לישראל עוד מימון שיתמכו בבניין הכוח.