בתוצאות הסקר האחרונות יש אשליה אופטית מסוימת. לא מדובר בתזוזה של הקולות, אלא בעלייה של מפלגות מעל אחוז החסימה. בשיא היינו בעשרה אחוזים שנשרפים תחת אחוז החסימה. זה הסתיים כשממש שברירי אחוזים קטנים נותרו באזורים הללו. יש כאן מיצוי של הקולות שכעת נכנסים גם הם לכנסת, ומשנים את חלוקת המנדטים.
ועדיין כששמים את הנדל וזליכה במרכז כ"לא מזוהים" גושית, שוכחים שהם יותר קרובים לגוש השינוי מלגוש של נתניהו. זה דבר חד-משמעי - יועז הנדל לא מתכוון להשלים לנתניהו 61 מנדטים. זליכה מצידו ילך עם מי שייתן לו את משרד האוצר (דרישה כבדה שגם נתניהו וגם איזנקוט יצטרכו להתמודד איתה). עם זאת, צריך להזכיר שבגוש של נתניהו יש שלושה שרוצים להיות שרי ביטחון: בן גביר, עופר וינטר ומשה פייגלין. כלומר, לנתניהו עדיין הרבה יותר קשה להרכיב ממשלה, גם לפי הסקר הזה.

אם מסתכלים על מה שקורה עם עופר וינטר, בסקר הזה הוא שורד עם ארבעה מנדטים, למרות שהוא לכאורה ב"קבוצה ריקה". הרי מצד אחד הוא מבהיר שהוא בגוש של נתניהו, אבל מצד שני נתניהו קורא לא להצביע לו. למרות הכול, הוא שורד מעל אחוז החסימה. זו סיטואציה מאוד מעניינת שכדאי לעקוב אחריה.
בכל מקרה, הקמפיינים ייכנסו לישורת האחרונה בעוד כשבועיים. אירועי 7 באוקטובר ייתנו את האות ואז מערכת הבחירות תיכנס לשלושה שבועות שהם ה"מאני טיים".

לגבי המפלגות הערביות, כדאי לבחון מה יקרה במפת המנדטים אם סאמי אבו שחאדה ייפסל מלרוץ לכנסת. זה יכול להוביל מצד אחד הצבעת מחאה, וזה יכול להוביל גם לשבירת הכללים ולא לצאת להצביע. אני חושב שיש שם עדיין התלבטות, ומחכים לראות מה תהיה ההכרעה בבג"ץ. התוצאה תהיה מאוד דרמטית דווקא לגוש השינוי, שצריך לראות הצבעה קצת יותר מדוכאת במגזר הערבי, כדי שיוכל אולי להתקרב ל-61 מנדטים ציוניים.









