לא טוב למות בעד ארצנו בטיול שמטרתו פרובוקציה וחיכוך עם פלסטינים

שלוש שנים נמצאת ישראל במלחמה, וכוחותיה - צה"ל, השב"כ, מוסד, משטרה ומערכים נוספים - מתוחים עד הקצה בו זמנית במספר זירות קרובות ורחוקות.

כל זירה רגישה, ולכל זירה מאפיינים משלה. דווקא בזירת יהודה ושומרון, יכולת ההשפעה של ישראל היא המשמעותית ביותר לשמירה על שקט יחסי, והענקת ביטחון לעוברים והשבים ולמתיישבים, מכרמל בדרום ועד ריחן ומבוא דותן בצפון השומרון.

מאז 7 באוקטובר, מתחולל בגזרת יהודה ושומרון שינוי במצב הביטחון, הן של הישראלים והן של הפלסטינים המתגוררים בצפון הגדה, בכפרים הסובבים את רמאללה ושכם וגם באזור ג׳נין ומזרחה לה.

קבוצות חמושות של טרוריסטים פלסטיניים, השואבות השראה ממעשי חמאס ביישובי הדרום באותה שבת ארורה של סוכות, חותרות להוציא אל הפועל פיגועים ברחבי יהודה ושומרון, במתווים שמזכירים את אירועי ה-7 באוקטובר. צה"ל, השב"כ ויחידות של משטרת ישראל פועלים מדי לילה כדי לסכל התארגנויות, למנוע הוצאת פיגועים ולשבש הברחות של אמצעי לחימה ליהודה ושומרון, ומשם לעיתים גם לשאר חלקיה של ישראל.

העובדה שישראל נהנית ממוטת שליטה טובה בשטחי יהודה ושומרון, אינה מהווה ערובה להצלחה. אפשר להתייחס למאבק עם ארגוני הטרור כאל משחק של חתול ועכבר, אך אני מעדיף להגדיר זאת כקרב מוחות. אל לנו להקל ראש במוטיבאציה של המחבלים, בנחישות שלהם, בעקומת הלמידה ובתחכום שהם עלולים לגלות.

כל אלו מציבים בפני שירות הביטחון הכללי אתגרים חסרי תקדים, והוא נדרש להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות (יומינט), הכוללות היכרות עמוקה של השטח, השפה, התרבות וניואנסים שונים בהתנהלות; לצד יכולות טכנולוגיות (סיגינט), המאפשרות מעקב בכלים שונים אחר מי שמתכננים או שואפים להוציא אל הפועל פיגועים.

לא חסרה מוטיבאציה למי שמעוניין לבצע פיגוע נגד ישראלים. לכן, אין שום סיבה שדווקא הצד הישראלי יוסיף קיסם למדורה, שלא לומר יגיע עם חבית נפט וישפוך את תכולתה בשטח.

הפיגוע בסוף השבוע, שגבה את חייהם של חבר כיתת הכוננות בניהו מלט וקצין צה"ל רס"ן יובל עזרא ז"ל, החל בתקרית של חיכוך בין קבוצת מטיילים ישראליים תושבי האזור לבין פלסטינים. עוד בערב שבת נעצרו המחבלים בבית החולים בשכם.

מצב המלחמה מאז אוקטובר 2023, יצר ועודו מייצר כבר תקופה ארוכה לגיטימציה לקבוצות קיצוניות של יהודים בשטחי יהודה ושומרון, הן נערים והן בוגרים, להתנכל למשפחות פלסטיניות בכפרים - בעיקר באזור שכם ודרום הר חברון.

לא ברורה חשיבות קיום טיול לא מדווח ולא מאושר באזור הכפר תל, וזו אינה הפעם הראשונה שסיורים וטיולים לא מאושרים כוללים התנכלות לפלסטינים, התגרות, פגיעה ברכוש, מכות ואלימות קשה. מה שכן ברור, שטיול לא מאושר ביום שישי בבוקר, בקרבת כפר עוין, לשם הפגנת נוכחות וכוח, אינו קשור כלל לידיעת הארץ, אלא יותר לרצון לייצר פרובוקציה.

אני מכיר את שטחי יהודה ושומרון טוב יותר ממקומות אחרים בישראל. מדובר בזירה מורכבת המחייבת טיפול 24 שעות ביממה כדי למנוע פיגועים קשים נגד ישראלים. באירועים מהסוג הזה - טיול לא מאושר בלב אוכלוסייה עוינת - הסיכוי להימנע מעימות הוא אפסי.

צה"ל נדרש לטפל באירועי חיכוך כאלו על בסיס כמעט יומי. בשידורי הטלוויזיה שגור בפי היושבים באולפנים המשפט "צריך להגיד ביושר", אז בהחלט - צריך להגיד ביושר: חיכוך ללא סיבה, במטרה להתגרות, לגנוב, לשרוף ולהכות אינו חוקי, אינו מוסרי, אינו ציוני ואינו יהודי. מדובר בטרור יהודי המתפתח ומתחזק, משום שהוא מקבל לגיטימציה ממנהיגות מקומית וארצית שבמקרה הטוב מעלימה עין ובמקרה הפחות טוב, תומכת באמירה או בשתיקה. זה מצב בלתי נסבל, שרק יגביר את שפיכת הדם, ועלול להצית אש גדולה שאיש לא יוכל לכבות.

אם בעבר נהוג היה לומר כי תמיד צריך להביא בחשבון את הרב"ט האסטרטגי - הווה אומר שלעיתים אירוע שנדמה כזניח, או טעות של חייל זוטר, עלולים לסייע לפרוץ האינתיפאדה הבאה; הרי שבמקרה הזה אפשר לדבר על הבריון האסטרטגי - אותו גורם קיצוני מקירבנו, שיוצא לשטח כדי להתסיס, במסווה של "הפגנת נוכחות", מה שיתרום ליציאתו של השד מהבקבוק מבלי שאפשר יהיה לאתר את הפקק.

מספיק אירוע אחד, מספיקה תקרית אחת, אפשרית לגמרי תגובה על תגובה, שיהיו צעד אחד יותר מדי, כדי להחזיר אותנו ביהודה ושומרון לימים שאיש לא רוצה להיזכר בהם. והאפשרות הזו הופכת להיות יותר ויותר רלוונטית בימים אלו.

יתר על כן: אלימות של יהודים בשטחי יהודה ושומרון, כפי שמתפרסמת באופן תדיר, פוגעת בלגיטימציה של ישראל לפעול לא רק באותו שטח, אלא גם בגזרות ובזירות אחרות, לעיתים באגרסיביות נדרשת.

דעת הקהל העולם מאסה בתמונות המגיעות מאירועי החיכוך הללו, וכל אחד כזה רק משחק לידיהם של מי שמחכים לישראל בפינה - ומסבך את המדינה אל מול כעסים וביקורת של הטובות שבידידותנו, בעקבות אובדן השליטה של מערכת הביטחון ומערכת אכיפת החוק כנגד הפורעים היהודים.

וזה עוד לפני שדיברנו על הכוחות שמערכת הביטחון נדרשת לשלוח כדי לטפל באירועים הללו: מדוע מפקד חטיבה מרחבית שאמון על ביטחון המתיישבים, או מפקד גדוד שחייליו מבצעים תעסוקה באזור, או רכז השב"כ שעסוק יום וליל בסיכול טרור - צריכים לכלות את זמנם במרדף אחר בריונים יהודים? כל דקה שהם מקדישים לחבורות הפורעים הללו, היא פחות דקה שהם מקדישים לביטחון המתיישבים, היישובים והצירים.

במשך עשרות שנים פיקדתי על פעילות הרכזים, החוקרים והכוחות מיוחדים של מדינת ישראל בשטחי יהודה ושומרון. מאות מבצעי סיכול במאבק ארוך שנים, מורכב מאוד, מול מחבלים מסוכנים וצמאי דם. המשימה הייתה ברורה: הענקת ביטחון למתיישבים ולעוברים ושבים, ומניעת זליגת טרור לאזורים נוספים. זכיתי להכיר את המנהיגים המקומיים, ולקיים עימם קשר הדוק. מי כמוהם יודע מה חבריי ואני, וכעת מי שמבצעים את מלאכת הקודש הזו במדים ובאזרחי, עושים לילות כימים.

לכן, דווקא עכשיו, אני מצפה מההנהגה ביהודה ושומרון להשמיע קול תקיף וברור כנגד האלימות כלפי פלסטינים שאינם מעורבים בטרור. ויותר מכך, עליהם לסייע למנוע סיורים וטיולים ללא אישור, שמטרתם חיכוך, פגיעה בנפש וברכוש, גנבת צאן, שרפת שטחים חקלאיים ועוד.

כי אם המצב יימשך, ההתדרדרות חריפה יותר ניצבת לפתחנו, ולא מותם של בניהו מלט ורס"ן יובל עזרא ז"ל יהיה לשווא - כי כזה הוא היה.

לא טוב למות בעד ארצנו בטיול שמטרתו פרובוקציה וחיכוך עם פלסטינים.

הכותב כיהן כראש מרחב ירושלים ויהודה ושומרון וראש אגף הסייבר בשב"כ.