ממשלת שבעה באוקטובר תציע את עצמה שוב בעשרים ושבעה באוקטובר

בסוף שנות השבעים הוקרן בארץ סרט שובר קופות, "מיליונר בצרות" בכיכוב יהודה ברקן. לאחר תוצאות הפריימריז בליכוד, כדאי להפיק גרסה עדכנית וללהק לתפקיד הראשי את ניר ברקת. לצורכי קריירה הוא החליף זהות פוליטית, מראש סניף "קדימה" בירושלים לביביסט. נתניהו, כמו רבים מאיתנו, אוהב את החנופה ובז לחנפנים. הוא אמר פעם, שאלמלא אלי, אחיו המוכשר של ניר, היה ניר מגיע ללשכת עבודה. דומני שהייתה בדברים הגזמה מסוימת. בכל מקרה, ניר ברקת הוא מיליונר כבד. מעולם לא השקיע אדם אחד כספים רבים כל כך כדי לסיים במקום דחוק כל כך. יועץ נבון היה מייעץ לו עכשיו להניח לתביעת הסרק נגד ערוץ 12 ולתבוע בנזיקין את נתניהו, אולי גם תביעה ייצוגית נגד מתפקדי הליכוד.

לברקת יש מספיק משאבים להקים לעצמו ליכוד משלו. הוא לא צריך טובות. עידית סילמן תהיה הראשונה להצטרף אליו. בעבור הצעה נכונה, היא תהיה "טובה עד הסוף". מעטים הפוליטיקאים שארגנו לעצמם רקורד עשיר ומהיר כמו שלה, אופורטוניסטי והפכפך עד בוגדני. בלקסיקון הפוליטי הישראלי היא הטביעה מונח חדש: סילמניזם.

הליכוד הצליח אולי להיפטר מסילמן. מטלי גוטליב - אין מצב. חרף הפצצות שטיח, היא הצליחה לשרוד. אחלה טלי. ברגע שהיא בכנסת, אין שום חשיבות לשאלה על איזה מספר היא יושבת. הסיכול שלה נחל כישלון. היא תיתן קטעים, היא תרביץ מופעים, פרפראזה על השיר של ליאור נרקיס: יקראו לזה שגעת, יקראו לזה טרפת, כל סיעת הליכוד כמו צלחת מעופפת. עמיתיה מהליכוד יקוו כמובן, שהכנסת הבאה תעשה את מה שהם פחדו לעשות: להסיר את חסינותה כדי שתעמוד לדין בגין עבירה ביטחונית זדונית וחמורה.

הצלחה נאה רשם לעצמו גם משה סעדה. כשוותיקי משרד המשפטים נוכחו לראותו נתמך על ידי הרב המורשע ישעיהו פינטו, התחדש חשדם, לפיו כבר אז הוא היה שפוט של פינטו ברדיפתו אחר קציני משטרה. סעדה הוא אחד האחראיים המרכזיים לקריסת תיק רונאל פישר. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, הגדיר אותו: שקרן. משפטנים בכירים סבורים, שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן חייבים להעמידו לדין. גם כדי להגן על כבוד בית המשפט המחוזי בירושלים ונשיאו. כל החלטה אחרת תתפרש כהפקרה. בסביבת בהרב-מיארה ואיסמן הסבירו אז, שזה לא הזמן, פריימריז וכדומה. נו, נראה אותם עכשיו.

הליכוד הייתה במשך שנים מפלגה לאומית, ליברלית, כלל-ישראלית. השתלטות חרדים לא-ציונים וכהניסטים על המפקד שלה, הניבה בשנים האחרונות רשימה קיצונית גדושת טיפוסים, שיכולים בקלות להשתלב בין גולדקנופף לבן גביר, לעמיחי אליהו, לסון הר-מלך. אם אתם שואלים את עצמכם כיצד הצליחו חילונים כאמיר אוחנה, יריב לוין ואופיר כץ להתברג כה גבוה - התשובה פשוטה: מתפקדי חסידות גור, חסידות צאנז, אנשי ברסלב-אומן, כיסא הרחמים ודומיהם, תומכים באלה המחויבים לנתץ את רשויות האכיפה והמשפט, את מבנה המשטר. החסידים הללו חותרים לייצר לעצמם מרחב בטלה והשתמטות לעדי עד. אוחנה, לוין ואופיר כץ הם מבחינתם חמוריו של משיח.

אין ברשימה שנבחרה קמצוץ של התחדשות, אין אנשים אחרים, אין אף אחד שזה מקרוב בא עם רקורד ניהולי מרשים, אקדמי נחשב, ביטחוני. כלום. נאדה. העסקנים אותם עסקנים. ממשלת שבעה באוקטובר תציע את עצמה שוב ובלי בושה בעשרים ושבעה באוקטובר.