ככה לא מחוקקים: החוק להחלשת התקשורת הפך לבדיחה
שר התקשורת שלמה קרעי נכנס לחקיקת חוק השידורים עם רגולטור אחד ויצא עם שלושה - ואפילו הוא לא מבין את זה • כך נראה שיא חדש בהתמוטטות ההליך הדמוקרטי בכנסת • פרשנות


זו לא מחלוקת על ערכים, אידיאולוגיה או תפיסת עולם. זה המודל והתהליך שנעלמו. דמיינו שאתם נדרשים לחתום, או לסרב לחתום, על הסכם בלי שידוע לכם מה יש בו.
הליך החקיקה בוועדות הכנסת נועד להבטיח הכרעה לאחר שלחברי הכנסת ניתנת אפשרות להבין את הצעת החוק ואת השלכותיה, והתפקיד של הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא, בראש ובראשונה, לעמוד על המשמעויות של שינויי חקיקה. ללא אלה, אין משמעות להצבעה של חברי הכנסת.
ההתרחשויות השבוע בוועדת התקשורת היו שיא, או שפל נוסף.
הדיונים ברפורמה התחילו באזהרה של היועצת המשפטית לממשלה על הצעת החוק הפגומה שלא עברה את כל עבודת המטה הנדרשת בממשלה, לאחר מכן בהעברת הצעת החוק מוועדת הכלכלה בעלת המומחיות לוועדה מיוחדת בראשות חה"כ דיסטל, והמשיכו בניסיון לא מוצלח של היועצת המשפטית של הכנסת ליצור מתווה דיונים מוסכם. אחרי שהצעת החוק כבר אושרה בוועדה של קרעי ודיסטל (אני בכוונה כותב ועדה של קרעי כי שר התקשורת ישב בדיון ולמעשה ניהל אותם - עוד דוגמה להתכת הרשויות בישראל) ועלתה למליאה להצבעה. השר קרעי הבין שבלי לבטל את אחד מהדגלים המשמעותיים של הקואליציה בהצעת החוק, פלטפורמה חינמית של ערוצים "פתוחים" לציבור, אין לו רוב לחוק. לא משנה איזה חוק.

קרעי לא התעצל, וכפה על הייעוץ המשפטי של הכנסת דיון נוסף בוועדת התקשורת. שעה וחצי לפני כינוס הוועדה הופץ נוסח חדש של הצעת החוק, שבו מוצע "להחזיר לחיים" את מערך ההפצה עידן + במקום היישומון - אותו מערך שכונה על ידי קרעי "כושל".
השינוי הוא עצום. סבוך. אבל הקואליציה לחצה, וחה"כ אבי מעוז, שניהל את הדיון, ביצע. 24 סעיפי חקיקה שבוטלו בהצעת החוק חזרו בדלת האחורית, אולם חזרו "בתצורה" אחרת, כיוון שכעת אותם סעיפים יחולו ביחס לחוק השידורים החדש. שר התקשורת, מנכ"ל משרדו ויו"ר הוועדה לא ידעו, או לא רצו להסביר, מה זה אומר.
הייעוץ המשפטי שתק, והשינויים המסיביים אושרו בזריזות.
תוצאות הכשל התהליכי מתחילות להתבהר. למשל, בלי כוונה, ההוראות האוסרות על ערוצים כמו 12, 13 או 14 להפעיל את מערך "עידן +" הממשלתי, משיקולי ריכוזיות בתחום השידורים, בוטלו בלי משים. כך גם האיסור הקיים היום על הוט ויס לשלוט גם בפלטפורמה החינמית.

בדיעבד למדו חברי הכנסת, שכבר הצביעו על השינוי, שהממשלה, שהצהירה שהצעת החוק תבטל רגולטורים לשידורי טלוויזיה "בזבזנים" - הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין - ותקים רגולטור מקצועי ו"ניטרלי", השיבה גם את הרשות השנייה, וברשלנות עצומה גם את מועצת הכבלים והלוויין. קרעי, שנכנס להצעת החוק עם רגולטור אחד, יוצא עם שלושה. אפילו הוא לא ידע.
נציגי האופוזיציה פנו לחה"כ דיסטל ולייעוץ המשפטי של הוועדה בבקשה לכנס את ועדת התקשורת, והפעם לקיים דיון אמיתי. נותר להמתין ולראות אם, בצומת האחרון לפני הכשל החקיקתי המתמשך של חוק השידורים, הייעוץ המשפטי של הכנסת יתעורר.
ככה לא מחוקקים רפורמה דרמטית בשוק שידורי התקשורת. ככה לא מחוקקים חוקים בכלל.
>>> פרופ' יניב רוזנאי הוא מומחה למשפט חוקתי, מנהל אקדמי-משותף במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן
