על מה הבחירות בליכוד - ורשימות החיסול של נתניהו

מוחמד מג'אדלה

כדאי לנסות ולהביט על מה הפריימריז בליכוד. אנחנו שומעים פעילי ליכוד: מעניין אותם מי היה בבית המשפט ותמך בנתניהו, מואשם בפלילים, מעניין אותם מי תמך באותם גורמים שפרצו למחנה בית ליד. כאן נמצא האירוע בפריימריז הנוכחיים. המשמעות היא שבסופו של דבר, מפלגת השלטון מקיימת פריימריז לא על ביטחון אישי, לא על ביטחון המדינה, לא על המצב הכלכלי, ולא על מה יהיה פה טוב יותר לאזרחים ביום שאחרי הבחירות.

• המבחן של מפלגת השלטון: הפריימריז בליכוד בעיצומם

מבחינת נתניהו, יש שתי רשימות חיסול. נתניהו מבין שאחרי הבחירות הוא לא יכול יהיה להקים ממשלה חדשה. ככה גם אנחנו רואים בכל הסקרים. אז מבחינתו, הדבר היחיד שיכול לעזור לו אולי להקים "ממשלה אחדות", כלומר ממשלה יותר רחבה, זה יהיה כמה שיותר אנשים "סבירים" בתוך הרשימה שלו, שבמרכז-שמאל יוכלו לקבל אותם. כלומר, כמה שפחות טלי גוטליבים, כמה שפחות קונספירציות. לכן, הוא רוצה לדחוק כמה שיותר את האנשים שיפריעו לו ביום שאחרי לבקש ממשלת אחדות.

לדעתי, נתניהו היה שמח שטלי גוטליב כלל לא תהיה ברשימה. מבחינתו, קשה להשתלט עליה, קשה להגיע איתה להסכמות. אם היא תהיה בחמישייה הראשונה, היא יכולה לבוא ולדרוש ביום שאחרי, גם אם תהיה ממשלת אחדות, להיות שרה או חברת קבינט. אני מזכיר: אף אחד גם לא ציפה שבן גביר יהיה השר לביטחון לאומי - וזה קרה.

בנוסף כך, נתניהו גם לא רוצה שיהיה בליכוד דמות שתוכל לצמוח כאלטרנטיבה שלו. הוא יודע טוב מאוד שאם ביום שאחרי הבחירות לליכוד אין ממשלה וגדי איזנקוט מקים ממשלת מיעוט של 60 חברי כנסת, אולי יהיו גורמים בליכוד שיחברו לממשלה כזאת. מבחינת נתניהו, גורמים במפלגה שיכול להיות להם מספיק אומץ וכוח לעשות את המהלך הזה - הם סכנה קיומית.

עמית סגל

היסטורית, בהצבעות ידניות בפריימריז שיעור ההצבעה עומד על 58-50 אחוזים (במפלגת עבודה היו מגיעים ל-70-60 אחוזים בימי פואד העליזים, לרוב עקב זיופים). בהצבעה דיגיטלית כמו שהייתה במפלגת הדמוקרטים השיעור עולה ל-85 אחוזים ואף יותר.

נתניהו היסטורית חשש מאוד ממתקפות סייבר, היה לו בראש התערבות של מדינה זרה כדי להרוס את הרשימה. אחרי בחירות 2022 השתכנע שהמהלך בטוח. ככל שיש יותר מצביעים, כוחם של המאורגנים כמו ביטן וחיים כץ נחלש.

אז למה זה לא קרה הפעם? הניחוש שלי הוא שהבעיה של נתניהו הפעם היא דווקא המצביעים החופשיים. טלי גוטליב למשל לא מופיעה בדילים, אבל חזקה אצל המתפקדים הבודדים. לעומת זאת, בתמורה לשריונו של חיים כץ הוא קיבל אנשים מטעמו בדיל הגדול של התעשייה האווירית.

אני עדיין חושב שאם הליכוד היה פותח את שורותיו ומאמץ הצבעה דיגיטלית הוא היה מגיע למאות אלפי מצביעים, כמו לאנשים מבחוץ שלא בא להם למכור את נשמתם בתמורה לדיל ולנבחרת טובה בהרבה מזו שתיבחר כנראה הלילה.

ישי כהן

במהלך יום הבחירות רואים תמונות מדהימות: אלפי חרדים שמגיעים להצביע בפריימריז של הליכוד. הערכה שאני שומע, מאנשים שמכירים את המספרים, שמדובר בין 7,000 ל-10,000 מתפקדי ליכוד חרדים. רובם משתייכים יותר לזרם החסידי בתוך הציבור החרדי. רובם, בסוף, צפויים להצביע לש"ס ויהדות התורה, או לבן גביר. הם לא מצביעים לליכוד בבחירות הכלליות - אבל מנסים להשפיע באמצעות הפריימריז גם על רשימת הליכוד.

הם מנסים לשלוח מסר לחברי הכנסת בליכוד שבקדנציה האחרונה, לראייתם, ניסו לפגוע בחוק הגיוס, או לשנות כל מה שקשור לדת ומדינה. באמצעות המהלך הזה, הם רוצים לגרום להם לשלם את המחיר בפריימריז. יש להם אלפי קולות, שזה נתח לא קטן בתוך הפריימריז בליכוד. במקביל, הם פועלים להפך: ח"כים שתמכו בהם בקדנציה, לדוגמה בועז ביסמוט, הם מודיעים שיתמכו בו.

קחו לדוגמה את המתפקדים של חסידות גור. רואים ברשימה שלהם לפריימריז בליכוד, לדוגמה, את דוד ביטן. למה ביטן? בין היתר אפשר לטעון שזה קשור לרפורמת התקשורת החרדית ועוד סיבות. אבל בסוף מדובר גם באצבע בעין לנתניהו.

הסיטואציה הזאת מלמדת אותנו עד כמה שיטת הפריימריז היא לא טובה. אם אלפי חרדים, שלא מצביעים לליכוד, וחלקם גם אומרים את זה בפה מלא, מצליחים להשפיע על הרשימה, ללחוץ חברי כנסת ולכופף אותם כדי להעניק את תמיכתם של המתפקדים - זה מלמד אותנו עד כמה השיטה הזאת לא תקינה.