כש"אבו יאיר" מיהר לתקוף את איזנקוט על מה שהוא עצמו עשה

לא בפעם הראשונה, אך יותר מכל פעם בעבר, יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט מצא עצמו השבוע בעין הסערה בגלל הערבים. מה שהתחיל בתור ביקור שלשל חברים מימי הצבא בכפר הבדואי זרזיר שבצפון הפך במהרה להסתבכות פוליטית שתודלקה בידי הליכוד.

איזנקוט התקבל בברכה בידי פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון במהלך סיור שהתקיים במסגרת מסע "בשביל ישראל" שמובילה המפלגה ברחבי הארץ. מוניר זבידאת, יו"ר הפורום וראש מועצת בסמת-טבעון, הציג אותו בתור "ראש הממשלה המיועד" ואף הוסיף: "ההיכרות שלך עם הבדואים הייתה בתור מפקד בצבא, לאחר מכן כרמטכ"ל ואנחנו מקווים שבקרוב גם כראש הממשלה". מי שנכח בביקור – החל מראשי רשויות ומכובדים ועד יועציו של איזנקוט – לא תיאר לרגע שמה שיקרה בשולי המפגש הידידותי הזה יפתח מהדורות.

איזנקוט כזכור כבר הכחיש שהבטיח את צירוף רע"ם לממשלה בראשותו באוזני ראשי הרשויות, וראש הרשות שאמר בקולו שכך אכן קרה בבוקר כבר חזר בו מהאמירה שלו בערב. הוא עשה זאת לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו ולאחר שפורום ראשי הרשויות הבדואיות הבין שהקמפיין של הליכוד משתמש בהם כדי לתקוף את איזנקוט במסגרת מסע הדה-לגיטימציה של נתניהו נגד נציגי הציבור הערבי.

קשה מאוד להתעלם מהצביעות, או לכל הפחות מהפער, של אותו נתניהו אז – שישב ממש באותו פורום בעבר ואצל אותן חמולות ובאותם יישובים ומזג קפה למכובדי וראשי הכפרים הבדואים בדרום ובצפון, בתקופה שבה הוא כינה עצמו "אבו יאיר" – לעומת נתניהו היום, שכל הקמפיין שלו נגד מתנגדיו נשען על הטענה שהם יקימו ממשלה עם הערבים. זה אותו נתניהו שחיזר אחרי יו"ר רע"ם מנסור עבאס והזמין אותו ארבע פעמים לבלפור ושלח אותו לאחר מכן לרב חיים דרוקמן כדי לשכנע אותו למה הציונות הדתית צריכה לתמוך בממשלה שנשענת על רע"ם. כיום, כל מה שיש לו להגיד בגנות איזנקוט זה שהוא עשוי לצרף את הערבים לקואליציה הבאה שתקום בישראל.

לצד זאת, קשה גם להתעלם מהסטייה הקלה של מפלגתו של איזנקוט השבוע מהקו האסטרטגי שגיבשה מתחילת הקמפיין, אותו קו שהביא את איזנקוט למקום שהוא נמצא בו היום – הדיון הוא לא על ערבים וחרדים או ימין ושמאל אלא על עקרונות וערכים. איזנקוט הציב את שלושת העקרונות שלו כתנאי לשותפות – 1. ישראל מדינת העם היהודי, 2. קבלת ערכי מגילת העצמאות, 3. שירות לאומי ושירות אזרחי – ובכך נטרל את קמפיין נתניהו במשך חודשים.

אלא שהשבוע זה השתבש, וההסבר היחיד לכך נובע ככל הנראה מתוצאות הסקרים הלא-מחמיאים במיוחד לגוש איזנקוט. רק בחודש שעבר עמד "גוש השינוי" על 59 מנדטים, ללא המפלגות הערביות, ועכשיו ירד ל-54. אין ספק שעם מספרים כאלה יהיה קשה לאיזנקוט להרכיב ממשלה, גם עם רע"ם, אך דבר אחד ברור – כבר חודשים נמשך קמפיין ההפחדה של הליכוד מפני הערבים, שמתנהל נגד איזנקוט, והוא לא הסיבה שבגינה יורד הגוש בסקרים בימים האחרונים.

ובחזרה לחברה הערבית. אחרי כל הסערה, השבוע השיק גדי איזנקוט מהלך חשוב. המפגש עם ראשי רשויות ערביות בדואיות בצפון הוא פנייה לכל חלקי החברה בישראל. למרות כל הרעש, אחד מראשי הרשויות שתומך באיזנקוט חושב דווקא שהביקור היה מוצלח מאוד. "בזמן שביבי רק מנסה לפלג אותנו, איזנקוט בא לקדם את ההשתלבות של הבדואים בפרט והערבים בכלל, דרך מתווה שירות צבאי או לאומי לכולם במדינת ישראל".

באותה רשות בצפון, מסביר אותו ראש המועצה, קיבל הליכוד בסבבי בחירות קודמים מחצית מקולות הבוחרים. כיום, כך הוא מבטיח, איזנקוט יזכה בתמיכה עצומה. גם ראשי רשויות אחרים שנכחו באותו מפגש, ולא תומכים בהצבעה למפלגתו של איזנקוט, רואים בו ראש הממשלה הבא.

מה שלא תפס את הכותרות בביקורו של איזנקוט הוא דווקא מה שאמר בסוף המפגש, והוא חשוב לא פחות: "הגעתי לזרזיר בעבר, ליותר מהלוויה אחת ולניחום אבלים כמפקד אוגדה". איזנקוט הדגיש: "הבחירות הקרובות בעיניי הן החשובות מקום המדינה. הן חשובות כי הן ידברו על הזהות של מדינת ישראל הרבה מאוד שנים קדימה, ואיך ישראל מתייחסת ל-100% מהאזרחים שלה ולא 70%", כך חתם איזנקוט את ביקורו בזרזיר.

בשאלה על 20% מכלל אזרחי מדינת ישראל, השנים האחרונות כבר הוכיחו שהחברה הערבית בחרה בהשתלבות ובשותפות גורל, דווקא ברגעים הכי קשים, ולכן הבחירות הבאות הן לא רק הבחירות החשובות ביותר עבור היהודים, אלא גם עבור הערבים אזרחי מדינת ישראל, שמאסו בקמפייני ההפחדה מהם והדרת נציגיהם. אם ביקורו של איזנקוט בחברה הערבית השבוע יהיה האחרון, זה יהיה הניצחון האמיתי של נתניהו והקמפיין שלו.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן