תהיו מתונים. בקיצוניות

המסורת שלנו מספרת שבית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם. אני לא יודע אם שנאת חינם היא הגורם היחיד או העיקרי לחורבן הבית ההוא, אבל דבר אחד ברור לי לחלוטין: היא מחלישה ומסכנת, באופן ממשי ויום-יומי, את הבית הנוכחי שלנו מדינת ישראל.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה החברה הישראלית שסועה ומדממת בין ערוצי תקשורת, מפלגות פוליטיות וזהויות מבוצרות. השבטים השונים נלחמים זה בזה על דמותה של המדינה, ואם הם לא יפסיקו את המלחמה הזו ויתחילו לדבר - אולי בקרוב כבר לא יהיה על מה להילחם.

כשאני מתבונן על המרחב הציבורי, אני רואה מציאות מדאיגה. "סוכני הכאוס", השנאה וההסתה צורחים השכם והערב את מרכולתם המופקרת באולפנים וברשתות החברתיות, ואיש אינו מוחה בידם. הם לא עוצרים לרגע לחשוב מה הם מעוללים לחברה הישראלית, אילו זרעים של פורענות הם זורעים, ואיזה מחיר כבד מנשוא אנחנו עלולים לשלם על כך. אבל לנו אסור לעמוד מנגד.

ערב תשעה באב הוא זמן לחשבון נפש עמוק של החברה כולה. אם היינו צריכים לנסח וידוי ישראלי עכשווי, הוא היה צריך להישמע כך: אשמנו. דיברנו דופי, חטאנו בלשון הרע, בכחש ובכזב. חטאנו בהגזמות, בהפצת פייק, בהכללות גורפות ובעין רעה. חטאנו בביקורת הרסנית, בדרישות מקסימליות, בחוסר נכונות להתפשר ובחוסר יכולת בסיסית לראות את כאבם של אחרים.

מול כל אלו, אני רוצה להציע קריאה שנשמעת אולי פרדוקסלית, אבל היא צו השעה: תהיו מתונים. בקיצוניות.

מתינות איננה חולשה, היא איננה פשרנות עצלה או אדישות. מתינות היא עמדה אקטיבית, אמיצה ונחושה. להיות קיצוני במתינות פירושו להילחם על היכולת שלנו לחיות יחד באותה קנאות שבה הקיצוניים נלחמים כדי להפריד בינינו. זה אומר לסרב בכל תוקף להיגרר לשפה של שנאה, ולא להסכים ששום שבט או מגזר ינהל כאן משחק של "סכום אפס" - הכול עבורי וכלום עבור האחר. החברה הישראלית היא לא רק הפיד של עצמכם

שירה שלי נרצחה בגלל שנאה וקנאות עיוורת. מאז, המשימה של חיי היא לעשות הכול כדי למנוע מהשנאה הזו לפרק את כולנו. כשהקיצוניים צועקים, הרוב המתון נוטה לשתוק ולהרכין ראש. השתיקה הזו היא הדלק של סוכני הכאוס.

זהו קול קורא אליכם - אתם שמבינים שאנחנו תלויים זה בזה: תרימו את קולכם. אל תיתנו לקיצוניות להוביל את הטון. צאו לכיכר, לפחות פעם בשנה. תפגשו, תדברו, תתעקשו על המשותף. קבלו אחריות למרחב הציבורי שלנו, כדי שביום פקודה, חלילה, תוכלו לומר בלב שלם ובמצפון נקי: ידינו לא שפכו את הדם הזה. בערב תשעה באב הזה, בואו נהיה קיצוניים במתינות שלנו, ונשמור על הבית.

>>> אורי בנקי הוא אביה של שירה בנקי ז"ל, שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים. "איכה יוצרים שיחה - מחלוקת בונה חברה" מעגלי שיח בכיכר ציון בירושלים, העוסקים בנושאים מעוררי מחלוקת בחברה הישראלית, לזכר שירה בנקי, בהשתתפות אנשי ונשות ציבור, תקשורת, דת ותרבות