הפסקת אש בלבנון - עם סימני שאלה רבים | הפרשנויות

דנה ויס

ישראל הסכימה לכאורה להגיע למשא ומתן עם לבנון בוושינגטון, תחת ההנחה שהוא יתקיים תחת אש. זאת בעוד לבנון דרשה משא ומתן קודם הפסקת אש, ורק אחר כך משא ומתן. כעת אנחנו רואים מה קרה בפועל. יש עוד המון סימני שאלה לגבי הסכם זה, שאמורים להתברר בשעות הקרובות. לא ברור איפה הצבא נערך, מה קו הגבול שלו ומה חופש הפעולה שיש לו. האם הצבא יכול לפעול גם בהתקפה או רק בהגנה.

לפני המערכה עם איראן היה רצון גדול של ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא דונלד טראמפ להגיע להסכם עם לבנון שירחיב את הסכמי אברהם. רון דרמר גויס למשימה, אבל אז חיזבאללה תקף עם תחילת המערכה באיראן. בצבא גילו להפתעתם שהכוח שנשאר לחיזבאללה גדול ממה שחשבו בישראל, ולכן בעצם לא היה מקום לנהל משא ומתן. כעת זה נכפה על ישראל.

נתניהו מסביר כעת שהוא חייב לשתף פעולה עם טראמפ. אחר כך יהיה ניתן להסביר שאין עם מי לדבר ושאי אפשר לאכוף את המשא ומתן הזה ולהגיע להסכם נכון מול חיזבאללה, ולכן חייבים לחזור ולהילחם.

בשורה התחתונה ראש הממשלה רצה להבהיר שהוא הבטיח לציבור שהוא יעשה הכול כדי להסיר את האיום הזה של חיזבאללה, ומקום זה קיבלנו הפסקת אש. היה מאמץ הישראלי גדול להפריד בין איראן ובין לבנון, וכעת בפועל האש ננצרה באופן שקשור במשא ומתן האמריקני מול איראן.

ניר דבורי

מדובר בשעות דרמטיות שבהן צה"ל נערך לעצירת האש. גם בשעות האחרונות צה"ל ממשיך לתקוף בלבנון, כולל במקומות שלא רחוקים מבקעת הלבנון. מבחינת הצבא יש תנאים בשטח כדי לצאת למהלך מדיני עם לבנון, בכל הנוגע להישגים שהצטברו, מצב חיזבאללה והשטח שבו צה"ל מחזיק בדרום לבנון. הצבא סבור שהתנאים כעת מאפשרים ניהול של משא ומתן, גם תחת אש וגם בזמן הפוגה, עם כי היה עדיף לקיים את המשא ומתן הזה תחת אש.

הצבא ימשיך לשבת בדרום לבנון בשטח שבו הוא שוהה כעת, עשרה קילומטרים מהגבול, ולא יאפשר חזרה של תושבים לבנונים אלא בהסכם, וזה מנוף חשוב שאסור לוותר עליו. הרמטכ"ל גם אישר ביממה האחרונה שורה של תוכניות פעולה אם המשא ומתן הזה נכנס לפיצוץ, קורס או כל דבר אחר, לפעולות נרחבות בלבנון.

ועכשיו נשאלת השאלה, האם ניתן למנף את ההישגים הללו הצבאיים גם למהלכים ולהישג מדיני? השאלה הגדולה היא האם בעקבות הסכם, אם יהיה כזה, אפשר בכלל לפרק את חיזבאללה מנשקו, ומה כל זה אומר לגבי תושבי הצפון?

כעת הממשלה חייבת לקחת את הצפון כפרויקט לאומי גדול, לטפל ולשקם. לא רק הצבא צריך לדאוג לביטחון, גם הממשלה צריכה לדאוג לחוסן של היושבים בצפון.

אוהד חמו

בימים האחרונים יש מלחמת קרדיט בלבנון לגבי השאלה - מי בעצם הביא או מביא את הפסקת האש? מצד אחד חיזבאללה טוען שאיראן התנתה את המשך המשא ומתן עם ארצות הברית בהפסקת אש כאן בלבנון. כלומר, איראן היא זו שפתחה את המערכה והיא גם זו שמקפלת אותה. מצד שני, אנשי הנשיא ז'וזף עאון אומרים - הפסקת האש הזו בעצם היא תולדה ישירה של המשא ומתן בוושינגטון שראינו השבוע.

ממשלת לבנון נמצאת בין הפטיש האמריקני-ישראלי-ערבי-אירופי, לבין הסדן של חיזבאללה. זו ממשלה אמיצה שעשתה דברים שאף ממשלה לבנונית לא העזה לעשות עד היום. זה כולל את הוצאת הזרוע הצבאית של חיזבאללה מחוץ לחוק, וכולל את העובדה שהיא יזמה את המשא ומתן. בלבנון אומרים שבקרוב יהיה סבב נוסף של משא ומתן בוושינגטון.

מצד שני חיזבאללה מאיים, והאיומים האלה קשים. מתארים מדינה שנמצאת על סף תהום. בחיזבאללה מאיימים מפני גלישה לעימותים דתיים רחבים, כאלה שלבנון הכירה כמותם בעבר. בכיר מקורב לחיזבאללה אומר היום שלבנון על סף פיצוץ גדול ושהנשיא וראש הממשלה יהיו אחראים לשפיכות הדמים. החשש של הנשיא עאון שאותה שיחת טלפון שלא התקיימה עם ראש הממשלה נתניהו, הייתה עלולה להיות מבחינתו הטריגר לפיצוץ מן הסוג הזה.