מי שמונע את חקירת 7 באוקטובר - לא יכול להיות פני השיקום של עוטף עזה

היום (שני) מתקיים בקיבוץ עין השלושה טקס חגיגי, עם הכותרת המבטיחה "הנחת אבן פינה לאלף בתים חדשים בעוטף עזה". נשים רגע בצד את השאלה על אותם אלף הבתים שמוצגים כהבטחת התקומה, בשעה שיישובים שנפגעו בטבח 7 באוקטובר כמו ניר עוז, כפר עזה, חולית וכיסופים עדיין עומדים כמעט ריקים.

לפי ההודעה שהופצה לתקשורת, באירוע ישתתף לצד נציגי הסוכנות היהודית ומינהלת תקומה, גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבוודאי ינצל את ההזדמנות כדי לנאום, להצטלם ולקדם את קמפיין הבחירות שלו. כן, אותו סמוטריץ' שמתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 אוקטובר, ומשאיר אותנו, ניצולי הטבח ותושבי העוטף, בלי תשובות. אותו סמוטריץ' שהסביר לפני הטבח עד כמה ארגון הטרור חמאס הוא בעצם נכס. אותו סמוטריץ' שניסה למנוע במקרים מסוימים את החזרת החטופים במהלך המלחמה.

ההגעה שלו לנאום בעין השלושה היא עבורי כמו חץ בלב, ולא בגלל מחלוקת פוליטית או מדינית בינינו. הכעס, העלבון והכאב נובעים מהפער הבלתי-נסבל בין מציאות החיים כיום ביישובי עוטף עזה, לבין התמונה הוורודה והאופטימית שמנסים ליצור פה על חשבוננו.

כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, קיבוץ ניר עוז, חמש דקות נסיעה מעין השלושה, עדיין לא השתקם ומרבית תושביו טרם שבו לביתם. הקיבוץ נאלץ לאחרונה, למרבה הבושה, להגיש עתירה לבג"ץ נגד הממשלה ומינהלת תקומה, שמסרבות לסייע למשפחות שאינן מסוגלות לחזור לזירת הטבח והשכול. גם תושבי בארי עדיין מפונים, ואילו לנחל עוז חזרו רק חלק מהתושבים.

גם מי שחזרו לבתיהם וגם מי שלא, מתמודדים יום-יום עם טראומה, אובדן, חוסר ביטחון ושאלות שנותרו ללא מענה. בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, שטרם הוקמה בגלל פוליטיקאים כמו סמוטריץ', אנחנו נותרים עם סימני שאלה ופצעים פתוחים. חמאס בינתיים מבסס מחדש את שלטונו ברצועה, ה"נכס" של סמוטריץ' שרד גם את המלחמה הנוכחית, ותושבי העוטף עשויים לשלם שוב את המחיר.

ולמרות כל זאת, מתקיים טקס חגיגי, ומי שהיה שר בכיר בממשלה שנושאת באחריות לכישלון ולהפקרה, מתקבל בתור אורח כבוד.

הסוכנות היהודית, גוף ממלכתי שמייצג את העם היהודי כולו, בשיתוף מנהלת תקומה, שאמורה לפעול ללא שיקולים פוליטיים, מעניקות במה לסמוטריץ' ומארגנות לו, הלכה למעשה, אירוע בעל אופי פוליטי וגזירת סרט, וכל זה בתוך קהילה שנפגעה קשות בגלל מדיניות ההפקרה שהוא עצמו היה אחד ממוביליה.

לגבי אלף הבתים החדשים שיוצגו באירוע כהבטחה לעתיד, האם גורלם יהיה כמו גורל ההבטחה שלו בשנה שעברה, ש"לא ייכנס אף גרגיר של סיוע הומניטרי לידי חמאס?". כי בינתיים כולנו רואים על כבישי הדרום מדי יום, מאות משאיות שמכניסות סחורה לעזה, למרות שחמאס ממשיך להחזיק בשלטון.

הלוואי שבניגוד לשקרים של סמוטריץ' בעבר, ואמירותיו המקוממות, הפעם באמת ייבנו בעוטף עזה אלף בתים חדשים, ואת כולם יאכלסו משפחות. השאלה היא מי עומד על הבמה, מצטלם ומציג את עצמו בתור מוביל התקומה והשיקום. תקומת העוטף היא לא פרויקט נדל"ני, לא מצגת חגיגית ולא טקס פוליטי. התקומה האמיתית נמדדת ביכולת של התושבים לחזור הביתה בביטחון, להרגיש אמון בסיסי כלפי המדינה והצבא, ולדעת שהמנהיגות מסוגלת להתמודד ביושר עם כישלונות ולא רק לשווק הצלחות.

במדינה מתוקנת, חקירת האמת קודמת לחגיגות, ולקיחת אחריות באה לפני גזירת סרטים. הפקת לקחים חייבת להיות קודמת לטקסים חגיגיים, ואין מקום להפוך את הטראומה של העוטף לאירוע יחצ"ני ולבמה פוליטית לפוליטיקאי שעד היום לא לקח אחריות לחלקו במחדל ולא התנצל בפני השורדים והמשפחות השכולות.

אני פונה מכאן לראשי הקהילות היהודיות שיגיעו לאירוע. אתם באים מתוך אהבה לישראל ומתוך רצון כן לסייע ליישובי העוטף. אני מבקשת מכם לראות לא רק את הבמה ואת התוכניות לעתיד, אלא גם את מה שעדיין חסר: את הקהילות שטרם השתקמו, את המשפחות שעדיין ממתינות לתשובות, את אלה שעדיין לא חזרו לביתם ואת תחושת ההפקרה שרבים מאיתנו נושאים עד היום.

מי שלא לקח אחריות על הכישלון, מי שפועל למנוע את בירורו המלא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית, אינו יכול להציג עצמו כפנים של השיקום והתקומה. השיקום והתקומה יגיעו בזכות התושבים, הקהילות והאנשים שבונים מחדש את חייהם ולא בזכות אותם פוליטיקאים שהובילו אותנו למחדל ולטבח, ועכשיו מנסים לשקם את עצמם פוליטית.

בלי אמת, אחריות ויושרה, גם הנחת האבן המרשימה ביותר תהפוך בסופו של דבר לטקס חלול וריק מתוכן.

>>> מירב כהן היא שורדת טבח 7 באוקטובר וחברת קיבוץ עין השלושה שבעוטף עזה