טראמפ סגר דיל, אנחנו נשארנו עם החשבון

רבים מאיתנו התעוררו הבוקר עם תחושות מעורבות. מצד אחד - המלחמה עם איראן נגמרה לעת עתה. הפחד המיידי מפגיעת טילים איראניים ייעלם, הריצות הליליות לממ"ד או למקלט ייפסקו והמוני ישראלים יוכלו לשוב ולגור בבתיהם נטולי הממ"ד. הילדים יחזרו למסגרות ולמערכת החינוך - וכולנו נוכל לחזור לעבוד ולשוב למציאות של שגרה כלשהי, אם אפשר לקרוא לשלוש השנים האחרונות בישראל בתור "שגרה". מצד שני – קשה להימנע מתחושת פספוס, או יותר נכון החמצה. המלחמה, שנפתחה בתחושה של הישג היסטורי חד-פעמי, מסתיימת בקול ענות חלושה. היעדים השאפתניים של הפלת המשטר האיראני, ריסוק תוכנית הגרעין והשמדת מלאי הטילים הבליסטיים לא הושגו, וקיים חשש שאיראן אפילו יצאה חזקה יותר מהסיבוב הזה, אחרי שהראתה לשכנותיה במזרח התיכון ולעולם כולו שהיא לא מצמצה והצליחה לשרוד גם תקיפה משולבת וממושכת של שניים מהצבאות החזקים בעולם.

• עושים סדר: הפרטים הידועים על הפסקת האש עם איראן

את אותן תחושות דואליות אפשר להעביר גם לממד הכלכלי. הבורסה הישראלית זינקה בחדות בתחילת המלחמה, אך ככל שהמלחמה התארכה, ה"High" הראשוני דעך והמדדים לא חזרו לשיא שנקבע בתחילת חודש מרץ. הבורסה בתל אביב תחזור לפעילות רק מחר בגלל החג, ורק אז נדע כיצד היא תתמחר את הפסקת האש, אבל בינתיים השווקים בעולם מגיבים בחיוב - הבורסות באסיה מזנקות בחדות (נכון לכתיבת שורות אלו, טוקיו עולה ב-5.5%, סיאול ב-7.5%, הבורסה בדובאי עלתה ביותר מ-6% וגם באירופה פתחו בעליות של יותר מ-4%). סביר שהמסחר בוול סטריט יגיב באופן דומה. הסיבה המרכזית היא כמובן הצניחה המיידית במחיר הנפט, שצלל בכ-15% תוך שעות ספורות, ממחיר של 115 דולר לחבית למחיר של 95 דולר לחבית. אבל גם כאן, הירידות במחיר הנפט משכיחות את העובדה שבתחילת השנה המחיר של חבית נפט עמד על כ-60 דולר, וגם המחיר הנוכחי משקף עלייה כואבת של כ-50% במחיר בעקבות המלחמה והמצור האיראני על מצר הורמוז. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, ואחרי תקיפות הדדיות אינטנסיביות על כל תשתיות האנרגיה באזור, ייקח זמן ממושך לשוק העולמי להתייצב שוב ולחזור למציאות של לפני המלחמה – וזה עוד מבלי שנדע את הפרטים המלאים על הסכם קבע אפשרי עם איראן, שלפי כמה מהדיווחים אף יכלול אפשרות איראנית לגבות אגרה על המעבר בהורמוז.

ואם נחזור למשק הישראלי, אז "מה שהיה הוא לא מה שיהיה" רלוונטי מאוד גם לכאן. בניגוד לארצות הברית ולמדינות אסיה ואירופה, שבעיקר הושפעו ממחיר הנפט – ישראל היא זו שספגה בעקבות המלחמה עשרות הרוגים ומאות פצועים. ישראל היא גם זו שתיאלץ לשקם בתים ותשתיות שנפגעו. בנוסף, בחסות המלחמה עבר אצלנו תקציב מדינה מנופח ובזבזני ונטול רפורמות משמעותיות, שניפח את הגירעון לרמות מטרידות שיחייבו את הממשלה הבאה להעלות מיסים. הפעילות הכלכלית במשק הושבתה חלקית, תחזית הצמיחה נחתכה, הורדת הריבית שהייתה אמורה להגיע צפויה להתעכב בגלל זה, וגם העלאת דירוג האשראי המקומי תמתין לתקופות רגועות יותר.

ולמרות הכול, לא מן הנמנע שהמסחר בבורסה בתל אביב ייפתח מחר בעליות חדות, בדומה לבורסה בדובאי, שגם היא ספגה התקפות רבות מצד האיראנים. הפסקות אש טובות יותר לעסקים מאשר מלחמות. הסוחרים בבורסה בתל אביב רק מחפשים תירוץ להשקיע פה כסף, ויהיו מי שיגידו שנפתחו כעת לישראל הזדמנויות אסטרטגיות חדשות, שהשקל חזק או שהתעשיות הביטחוניות וההייטק הישראלי יחגגו. אבל אחרי שיתפזר אבק המלחמה, אנחנו צפויים לגלות שמי שנשאר עם החשבון של הדיל שטראמפ יחתום עם האיראנים הם אזרחי ישראל. אנחנו, ולא האמריקנים – נצטרך גם לשלם אותו.