N12
פרסומת

למוסד ולשב"כ יש סיבה טובה לעזור לחשודים בקטארגייט

חדירת אינטרסים זרים למוקד קבלת ההחלטות והעסקת גורמים ללא סיווג מתאים הם כישלון ישיר של הגופים האמונים על האבטחה והמידע • במקום לעמוד מאחורי החשדות המקוריים, נראה כי בשב"כ ובמוסד מעדיפים להגדיר את הפרשה כאירוע ללא סיכון ביטחוני, ובכך לחלץ לא רק את החשודים - אלא גם את עצמם מאחריות • פרשנות

עופר חדד
פורסם:
ראש השב"כ דוד זיני וראש המוסד דדי ברנע
חדירה לקודש הקודשים - ואין סיכון ביטחוני? (זיני וברנע, ארכיון) | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הקישור הועתק

"עמדת השב"כ שמפחיתה מחומרת המעשים, מפחיתה גם מחומרת חלקו של השירות בכשל שהוביל לחדירה של קטאר לתוך לשכת ראש ממשלת ישראל" - את הדברים הללו אמר גורם בכיר בחקירה שלא אהב את המהלך לריכוך חומרת החשדות.

חשיפת ההפעלה וההתקשרות של אנשי ראש הממשלה עם מדינת קטאר, שנחשפה במהדורה המרכזית בחדשות 12, גרמה למבוכה רבה עבור הרבה מאוד שחקנים חזקים מאוד על המגרש. התקשרות שנעשתה, לפי עדותו של ראש הממשלה עצמו, מבלי ליידע אפילו אותו. וזה בלשכה החשובה והמסווגת בישראל. השב"כ הוא הגוף האמון על שמירת הסוד במדינת ישראל, ומתחת לאפו התנהלה התקשרות בין מדינה זרה למי שעבדו צמוד לראש הממשלה בזמן מלחמה. העסקתו של פלדשטיין בלשכת ראש הממשלה, למרות שלא עבר את הליך הסיווג בשב"כ, מהווה גם חלק בלתי נפרד מהכשל.

"אם המסקנות של הארגון על חדירה של מדינה זרה כמו קטאר לתוך קודש הקודשים של ההנהגה הישראלית הן שלא היה בכך סיכון ביטחוני, אז הן שונות לחלוטין ממה שחשב אותו השב"כ כשהורה על פתיחה בחקירה ביטחונית עם חשיפת הפרשה. חקירה שהובילה לביסוס מלא של החשדות המקוריים וחשפה עוד ממצאים על היקף ההתקשרות ועומק מבצע ההשפעה שניהלו הקטארים מתוך לשכת ראש ממשלת ישראל כדי לנקות ולהאדיר את שמם, ועל הדרך להכפיש את חלקה של מצרים באופן שגרם למדינה השכנה לרתוח מכעס", אמר אותו גורם בכיר בחקירה.

פרשת קטרגייט
הכשל של השב"כ מתחיל בחדירה ללשכה הכי חשובה במדינה (ארכיון)

הדיונים בפרקליטות סביב סעיפי האישום נגד המעורבים בפרשה מתנהלים כבר תקופה ארוכה תחת המתנה לעמדת שירות הביטחון הכללי. בשבועיים האחרונים, במקרה או שלא, בישורת האחרונה פורסם שגם ראש המוסד לשעבר אמר בשיחות תדרוך לסיום כהונתו כי הוא סבור שלא הייתה פגיעה ביטחונית במסגרת ההפעלה הקטארית את אנשי הלשכה.

במקרה של ברנע הדברים עוררו את חמתם של בכירים במערכת הביטחון.

"לא ברור איך ראש המוסד, שתחת ידיו התבצעה העברת הכספים מקטאר לחמאס, מעז להכניס למשפט אחד את קטאר וביטחון המדינה. ברנע, שלא רק שלא הודה בטעותו, הגדיל לעשות ודחף את קטאר להובלת המשא ומתן עם חמאס. אז הוא מתחיל לחלק תעודות הכשר למי שהעניקו לה שירותים מתוך הלשכה המסווגת במדינה? ברור שלברנע ולנתניהו יש זהות אינטרסים מלאה בסוגיה הזו. זה היה ידוע, אבל מכאן ועד להלבין את המעורבים עובר קו", תיאר אותו גורם.

פרסומת

ראוי לציין שהמוסד, שכמה מפורשיו נמנים בין המעורבים בפרשה, כלל אינו אמון על שמירת הסוד במדינת ישראל ולא היה צד לחקירה ולממצאיה.

מעבר לכך שכתב אישום בסעיפים הנוגעים לתחום טוהר המידות הם קלים משמעותית מסעיפי אישום ביטחוניים, יש פה מבחינת החשודים יכולת לטעון שההר הוליד עכבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד דדי ברנע
האם ריכוך הפרשה מסתדר טוב לכל מי שתמך במעורבות הקטארית? (ארכיון) | צילום: קובי גדעון , לע"מ

במשטרה ובפרקליטות מתעקשים שיש היבטים מובהקים של עבירות ביטחון בפעילות של החשודים בפרשה, אלא שביסוס סעיפי האישום הביטחוניים נדרשו לחוות דעת של שירות הביטחון הכללי. ראש השב"כ היוצא, רונן בר, סבר שיש עבירות ביטחון מובהקות, אבל בחר שלא להשלים את חוות הדעת הביטחונית על מעמדה של קטאר בנוגע לשאלת מגע עם סוכן חוץ. האם מחליפו של בר החליט לחלץ את אוריך ופלדשטיין מהסעיפים שמהם חששו? בשב"כ מכחישים לפי שעה.

אולי באמת לא היה כאן סיכון ביטחוני, ואולי זה פשוט מסתדר טוב יותר להרבה שחקנים על המגרש. כך או כך, כדאי לחזור לחודש פברואר 2024, עם חשיפת הפרשה, כשכל המעורבים ניסו להכחיש כל קשר לקטאר. אחרי שהעובדות לא אפשרו להמשיך ולהכחיש, הם עברו לעסוק בשאלה מה העבירה ואם זה פלילי או לא פלילי. הם ידעו היטב למה ניסו להרחיק את ידיהם מהכסף המגואל בדם של הקטארים, שמימן את מחבלי הנוח'בה ואת טבח 7 באוקטובר.

זו הפרשה, כל היתר אוויר חם. זה לא יותר מעוד מבצע השפעה, הפעם לניקוי שמם של כל מי שעבור כסף עבדו עבור אותה מחוללת אנטישמיות וטרור מהמפרץ, בזמן מלחמה.