N12
פרסומת

ישראל נכנסה למצב מלחמה שהאיראנים מכירים טוב ממנה

הטילים שנורו השבוע מאיראן ושיתוק השגרה בעורף הבהירו שחזרנו לרוטינה מסוכנת שאין בה מטרות קריטיות או נקודת הכרעה ברורה • התקיפות המוגבלות לא מקרבות את הפלת המשטר בטהראן • המציאות החדשה דורשת מאיתנו שינוי: לגלות אורך רוח, לפעול יותר בדרכים נסתרות ולהיערך למערכה חשאית ומדינית ארוכה שתקדם את השינוי המיוחל • פרשנות

אלוף במיל' איתן בן-אליהו
אלוף במיל' איתן בן-אליהו
N12
פורסם:
המפעל הפטרוכימי שהותקף באיראן
תקיפה חשובה - אך מה המשמעות שלה כשהיא מתרחשת לבדה? (תקיפת התעשייה הפטרו-כימית)
הקישור הועתק

בקושי חלפה יממה, וכבר שבנו לשגרה של מלחמת "הפסקת האש" בחילופי אש בעצימות נמוכה, המלווה בלוחמה רטורית של המנהיגים דונלד טראמפ ובנימין נתניהו. עד לפני ארבע שנים, איש לא היה מעלה על דעתו שאיראן תשגר לפתע 25 טילים לעבר ישראל, לצד טיל נוסף שישוגר מתימן, וכי ללא דיחוי ימריאו עשרים וחמישה מטוסים ויטילו פצצות על מערכות הגנה אווירית, עמדות טילים ומפעל תעשייה פטרוכימית. האירוע נסגר בהוראתו של הנשיא טראמפ, שזו לו כבר הפעם השלישית שהוא עוצר את ישראל כאשר מטוסיה הנוספים כבר בדרכם להמשך התקיפה; אין אלו אלא ניצניה של מלחמת התשה.

חיל האוויר הישראלי, שהפעם, להבדיל מ-7 באוקטובר 2023 היה ערוך בכוננות מתאימה, מיד עם הינתן ההוראה ביצע את המשימה בשלמות ובדייקנות. צבא ארצות הברית, אף שלא הייתה זו משימה ישירה שלו, סיפק את הסיוע הנדרש בהתאם לשגרת השותפות המתקיימת בין הצבאות מאז החל מבצע "עם כלביא". האירוע הסעיר את האזור במישור המדיני, והוביל למגעים דיפלומטיים קדחתניים. במקביל, החיים בישראל שותקו חלקית; הוראות פיקוד העורף הורו לשוב לכללי חירום, בתי הספר נסגרו, חלק גדול מהתושבים תפסו מחסה במרחבים המוגנים, אולפני הטלוויזיה נפתחו ואזרחים רבים תהו מה הולך לקרות ולאן אנו פונים?

מוג'תבא ח'אמנאי, דונלד טראמפ ובנימין נתניהו
ניצנים ברורים של מלחמת התשה, ארכיון | צילום: Reuters, AP, פלאש 90

אז מה, אם כן, באמת קרה לנו? כדי להחזיר את הדברים לפרופורציה, נזכיר שבמלחמת "עם כלביא" תקפה ישראל 8,000 מטרות, במהלך 12 ימים. כעבור כמה חודשים, במלחמת "שאגת הארי", תקפו ישראל וארצות הברית 30,000 מטרות, מתוכן 4,600 בטהראן עצמה. השבוע, לעומת מקרים קודמים, האש נעצרה כבר לאחר מטס מצומצם אחד.

במשך התקופה הארוכה שבה המשא ומתן להסדר בין ארצות הברית לאיראן התנהל בעצלתיים, האיראנים סירבו לכל פשרה. בעקבות זאת, נדונו תוכניות תקיפה קצרות וממוקדות נגד מטרות תשתית ו/או משטר רגישים, כדי להפעיל לחץ על המשטר באיראן כדי שייעתר לדרישות האמריקניות. הפעם כלל לא הותקפו מטרות משטר.

מרחב מוגן, נתב"ג
האם ישראל מסוגלת לשמור על מציאות כזאת? (ארכיון) | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
פרסומת

על סמך מטרות המלחמה, יש לבחון את תוצאות התקיפה והשפעתן על העתיד על פי שלושה מדדים:

  • האם ישראל שמרה על ריבונותה? התשובה חיובית, שכן הותקפנו והאויב זכה לתגובה הולמת.
  • האם תוצאות התקיפה משפיעות לטובה על המשא ומתן המתנהל להסדר? התשובה לכך היא שלילית. האיראנים, בדרכם, אף חשים כיום חזקים יותר.
  • האם התקיפה מקרבת את החלפת המשטר? התשובה היא לא.

אם אכן זוהי המציאות, הרי שלצד המשך התמיכה בחתימה על הסדר שאולי ייחתם ומבלי למוטט אותו לאחר שייחתם, עלינו לשוב ולפעול בדרכים מתאימות וחשאיות. כמו כן, במישור המדיני עלינו לפעול בהשפעה על דעת הקהל ומנהיגי העולם, ליצור לחץ מתוחכם מבפנים באיראן, בסבלנות, בעקביות ובאורך רוח. זו משימה שתימשך לפחות שנה עד שלוש שנים, עד לכינונו של משטר שלום בטהראן.

>>> אלוף במיל' איתן בן-אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר