לבנון: לא רק כוח, גם מוח

ההסכמה בין ארצות הברית לאיראן, במשא ומתן בשווייץ, על הקמת תא למניעת חיכוך בלבנון (בהשתתפות קטאר ופקיסטן, אך לא ישראל) מביאה לשיא את מדיניותה הבעייתית של ארצות הברית, המאפשרת לאיראן דריסת רגל בארץ הארזים. זאת, בהמשך למזכר ההבנות הבעייתי שחתמה ארצות הברית עם איראן, שסעיפו הראשון קובע כי ייפסקו הפעולות הצבאיות בלבנון ותובטח שלמותה הטריטוריאלית. כזכור, ארצות הברית לא טרחה לדרוש להכניס סעיף דומה בנוגע לכיבוד ריבונותן של מדינות המפרץ, שהותקפו באופן נרחב על ידי איראן.

גם אם כוחות צה"ל לא נדרשים לסגת באופן מידי, התפתחויות אלו ומהלכי טראמפ לרסן את תקיפות ישראל נגד חיזבאללה בדאחיה, וברחבי לבנון בכלל, בשבועות האחרונים, מגבילים את חופש הפעולה שלנו במדינה. בפועל איראן פורסת חסות על לבנון, באופן שעלול לייצר משוואות בעייתיות, ביחס לזירות נוספות, למשל בעזה או באיו"ש.

ישראל - שאינה יכולה לקבל תכתיבים מבחוץ בכל הקשור לזכותה להגן על עצמה ועל אזרחיה מאיומים מלבנון - נקלעה לבעיה חריפה, וניצבת בפני כמה חלופות שכולן בעייתיות, בבואה לנתק או לשחוק את הזיקה הבעייתית שנוצרה בין המשא ומתן עם איראן לבין לבנון.

חלופה א': המשך הפעלת כוח לפגיעה בחיזבאללה בלבנון, כנגזרת מלקחי 7 באוקטובר, שלא לסבול צבא טרור על גבולנו. הבעיה בחלופה זאת היא החיכוך הוודאי עם ממשל טראמפ. ישראל צפויה להיות מואשמת בכישלון המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, ולהיקלע לקרע עם הממשל האמריקני, והנשיא טראמפ אישית, שהיחסים בינו לבין ראש הממשלה ממילא מתוחים. בכך, ישראל עלולה לאבד את התמיכה האמריקנית במקרה שמהלכיה יובילו לחידוש המלחמה עם איראן.

כיבוש עד לליטני, קל וחומר רצועת ביטחון צרה, לא יפתרו את הבעיה בלבנון. היינו ברצועת הביטחון 18 שנה, כשחיזבאללה היה ארגון הרבה פחות חמוש ומחופר מהיום. להפך. כפי שממחישות האבדות בלבנון, אנחנו מספקים לחיזבאללה הזדמנות למלחמת גרילה המזנבת בכוחותינו בשטח. זאת, בזמן שצה"ל שחוק אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, משווע להגדלת סד"כ הלוחמים, מתוח עד הקצה באחזקת שטח נרחב ברצועת עזה, בנוכחות בסוריה, ובהישאבות למשימות מורכבות ברחבי איו"ש בצל טרור פלסטיני ויהודי, והתעצמות החיכוך בין האוכלוסיות.

חלופה ב': המשך המצב הנוכחי, כדי לשחוק את הזיקה בין לבנון לאיראן, באמצעות תמרון בין אילוצים, וניצול הזדמנויות להפעלת כוח, לצד נכונות להפסקות אש או לצמצום המהלכים הצבאיים בצל לחצים אמריקניים. זאת, תוך שימור שליטה ביטחונית בשטח הסמוך לגבול לטובת הגנת היישובים ופגיעה מצטברת בחיבאללה.

חלופה זו עלולה להביא עלינו את "הרע מכל העולמות": גם חיכוך מתמשך עם הממשל האמריקני; גם המשך מלחמת גרילה תחת רסנים מדיניים, שתחזק את דימוי חיזבאללה כ"מגן לבנון", דווקא לאחר שדעת הקהל הלבנונית משתנה לרעתו; וגם הסטת הקשב מנושא הגרעין, הקריטי יותר לישראל, במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן.

חלופה ג': מהלך מדיני-צבאי משולב מול ארצות הברית ולבנון. במקביל להפסקת האש ישראל מאיצה את המשא ומתן שמתנהל בוושינגטון עם ממשלת לבנון, ומממשת את תפיסת "אזורי הפיילוט": נכונות מוצהרת לסגת בהדרגה מלבנון (ראשית מאזורים המרוחקים יותר מהגבול) מכל תא שטח שיפורז ויועבר לשליטה אפקטיבית של צבא לבנון - הפועל תחת דירקטיבה של הממשלה בביירות לפירוק תשתיות חיזבאללה.

המהלך אמור להתממש:

• בגיבוי המערכת הבין-לאומית וערבויות (מכתבי צד) מארצות הברית, לנסיגה מדורגת, לא מלאה בבת אחת, על בסיס פירוז שטחים מאומת ומאפייני הסכם הפסקת האש של 2024.
• תוך דרישה ישראלית להתנות כל סיוע לצבא לבנון, בניתוק קשריו, המודיעיניים והמבצעיים, עם חיזבאללה, ובמניעת חדירת הארגון לשורותיו, כולל בדרגים הבכירים.
• ככל הניתן על בסיס הבנה כי ישראל תוכל לפעול במקרה שצבא לבנון לא יצליח למנוע מחיזבאללה לשוב ולבסס נוכחות צבאית בשטחים אותם פינה צה"ל.

תפיסת "אזורי הפיילוט" צריכה להיות חלק מחתימה על הסכם כולל המסדיר את היחסים בין המדינות, שמימושו יהיה מותנה בהתפרקות חיזבאללה מנשק. ההסכם יהווה מצפן לעתיד ויעניק לישראל לגיטימציה לפעול בתוך לבנון. חשוב מכך, הסכם כזה יציג את חיזבאללה כמכשול לנסיגה הישראלית, ויחזק את מגמת ההתנגדות בציבוריות הלבנונית לנשק של הארגון.

לסיכום, בעקבות 7 באוקטובר, ישראל, בהובלת ממשלתה, התרגלה שכל בעיה פותרים באמצעות הפעלת כוח צבאי, עד שכמעט שכחנו שלפעמים ניתן להשיג לא פחות, ואפילו יותר, בדיפלומטיה או לפחות בשילוב של כלים צבאיים ומדיניים.

הסדר מדיני ישיר עם ממשלת לבנון הוא הדרך היעילה ביותר לנתק את הזיקה הבעייתית שאיראן הצליחה לייצר בין הזירות, בהסכמת צוות המשא ומתן האמריקני בהובלת סגן הנשיא ג'יי-די ואנס. כדאי לשים לב עד כמה הסדר כזה מאיים על חיזבאללה ואיראן, עד כדי כך שהארגון מאיים על ממשלת לבנון במלחמת אזרחים אם תחתום עליו.

יתרה מכך, מהלך כזה יעלה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי "להישאר עם העיניים על הכדור" ולמקד את המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן בסוגיית הגרעין. ההסכם יספק לגיטימציה לצה"ל להישאר בשטח לבנון סמוך לגבול, ולהפעיל כוח, במקרה שחיזבאללה יסרב להתפרק מהנשק בשטחים שיפונו. בכל מקרה, ישראל וצה"ל ידעו להגן על גבול הצפון ויישוביו ולהתמודד עם האיומים מצד חיזבאללה, גם במהלך המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן וגם שנים רבות אחריו. כעת הזמן למקד את האנרגיה בגרעין האיראני.

>>> האלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL

>>> אל"ם (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL