החוברת הסודית שמתעדת את מחוללי פרעות נוער הגבעות

ניצב משה פינצ'י, מפקד מחוז ש"י במשטרה, מחזיק בכספת משרדו חוברת סודית ובה כ-70 קלסתרונים של מובילי הטרור היהודי – תמונות, שמות, רקורד טרוריסטי. הם גוררים אחריהם לאירועים אלימים, ל"אירועי חיכוך", בציוץ אחד, בוואטסאפ קצר, כ-300 נערי שוליים, שמגיעים באפס זמן מהמאחזים ומהחוות החקלאיות, אך גם מרעננה, מערד, מנוף הגליל. מחוז ש"י הוא המחוז השני בגודלו במחוזות המשטרה, אך הראשון בצבר הבעיות והקטן מכולם במספר השוטרים. זה המחוז, יותר מאשר מחוזות אחרים, שבו מתקיימים "דו-קיום" ושיתופי פעולה בין ארגוני טרור לבין ארגוני פשיעה פלילית.

אומנם פינצ'י הוא מינוי של איתמר בן גביר, אך הוא עובד בטירוף, רוצה מאוד ועושה הכול כדי להצליח. האם אפשר שם להצליח? במרחבי הגדה פזורות היום כ-155 התנחלויות, ועוד כ-150 חוות חקלאיות, וכ-70, 80, 90 מאחזים פיראטיים – עד שהטור הזה יעלה לאתר יצוצו עוד – רובם ננעצו בתקופת ממשלת בצלאל-סמוטריץ'–בנימין-נתניהו.

לא פעם עומד הצבא מנגד נוכח הפרעות. כשהצבא כבר מואיל להוריד מאחז – צוחקים מקימיו וחוזרים למוחרת להקימו מחדש. מהיכן יגייס הצבא חיילים לשמירה ולסילוק הבנדיטים, ממדינת "נמות ולא נתגייס"?

הממשלה ועסקני המתנחלים מאמינים שאם יוזרמו לשטחים עוד 200 אלף יהודים ועוד 100 מיליארד שקלים – ימנע הדבר הקמת ישות פלסטינית. אחד מהנשיאים לשעבר של ארצות הברית, ג'ורג' בוש הבן, רפובליקני, אמר בזמנו שהוא לא מבין למה ישראל משקיעה מיליארדי דולרים במקומות שתיאלץ לפנות. דונלד טראמפ, אהובו (לשעבר?) של הימין המקומי, הציג עד היום שתי תוכניות: דיל המאה ותוכנית 20 הנקודות – בשתיהן נחתמת העלילה במדינה פלסטינית. תסתיים המלחמה באיראן מתי ואיך שתסתיים – אל תתפלאו אם העולם, בעיקר אמריקה, יתפנה לעשות סדר בגדה המערבית. זאת אף זאת: אל תתפלאו אם העולם יחליט שמדינה שבהנהגתה טיפוסים (לפי פרסומים מקומיים) כמו עמיחי אליהו ואורית סטרוק, שלמה קרעי וניסים ואטורי, טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך – אסור שתאחז בנשק גרעיני (לפי פרסומים זרים).

פרעות נערי הגבעות, עם קריצת עין של מבוגרי גבעות, הן תופעה ותיקה. אחד ממפקדי פיקוד המרכז, האלוף אבי מזרחי, אמר לפני כעשור וחצי שלא ראה מימיו שנאה כזו כלפי חיילינו. הסיסמה: "את הציונות למגר, את הממשלה לשבר, את בג"ץ לעקר" היא בת שנות דור. בתקופת הממשלה הזו גברו מעשי הפוגרום במכפלות כמותיות ובגילויי האכזריות. הלחץ הבין-לאומי, בעיקר איומי ממשל טראמפ, הבהיל את נתניהו ואילץ אותו לערוך ביקור חירום במטה מחוז ש"י. הוא צפה במצגת, קיבל הסברים, שאל את השאלות הנכונות. מה לעשות, מורכבים הם חייו – הוא לא יכול גם להישאר על הבמה ולזמר וגם להיפטר מלהקות הליווי של סמוטריץ' ובן-גביר.

הממשלה מעתירה על יהודה ושומרון תקציבי עתק. הצפון משעמם אותה. איפה קריית ארבע ואיפה קריית שמונה. הצמיחה היחידה הנרשמת היא בפעילויות האלימות. בשטחים מתקיימת סמטוחה, מתקיים תוהו ובוהו. ברבים מהמעשים מעורבים חיילי הגנה מרחבית, חברי כיתות כוננות וכמה רבש"צים. קשה לפלח משפטית כל תקרית ולקבוע אם מדובר באירוע פלילי או בחייל שחרג מסמכותו. בכלל, האם חייל מג"ב בשטחים הוא שוטר של הצבא או חייל של המשטרה?

מפקד פיקוד המרכז האלוף אבי בלוט חטף החודש פעמיים, פעם אחת מכל צד. בלוט דיבר על טרור יהודי, על הצתות בתים על יושביהם ורכבים על נוסעיהם. הוא הזהיר מאינתיפאדה שלישית. אנחנו פסע מאסון (!), אמר. הערוצים ההתנחלותיים התנפלו עליו וחבטו בו ללא רחם, השם ישמור ויציל. אחר כך חשף העיתונאי ג'וש בריינר בעיתון "הארץ" את משנתו. צה"ל הרג עשרות רבות של נערים פלסטינים שהשליכו אבנים על רכבים, אך נמנע בשל "השלכות סוציולוגיות" מלפגוע בנערים יהודים שמשליכים סלעים על רכבים, אמר בלוט, "אנחנו הורגים בשטחים כפי שלא הרגנו מאז 1967". בדבריו אלה ביטא האלוף, שהוא הריבון בשטח ומחויב לביטחון המקומיים, אי-הבנה של המונח הבין-לאומי "תפיסה לוחמתית", שמכוחו נמצאת ישראל בשטחים מאז 1967.

היו אשר תלו את דבריו האחרונים בהיותו בוגר מכינת עלי ומתנחל. ההאשמה הזו עושה עוול למכינה ולהתנחלות. לא צריך להצטייד בשני המאפיינים הללו כדי לחשוב ולדבר כך. ישנן דוגמאות רבות אחרות. למשל, מי אמר שההתנחלויות והצבא חד המה? אל"ם רועי צוויג-לביא, בוגר בית הספר הריאלי בחיפה, חילוני, שהיה מח"ט השומרון וקצין אג"ם של הפיקוד.

נשאיר ב"צריך עיון", והדבר מצריך עיון, איזה נטל מטילים על צה"ל כל חווה וכל מאחז שמוקמים בדרבון שר האוצר ושר השטחים סמוטריץ', שתומך בהשתמטות ומממן אותה. נשאיר להזדמנות אחרת גם את הסוגיה הטרגית: אם היה על גבול עזה בבוקר 7 באוקטובר חלק זעיר מסך הכוחות שהיו בגדה וסבבו כל התנחלות, מאחז וחווה ואבטחו כל צומת וציר – האם הטבח היה נמנע?! בדבר אחד אין ספק: מה שמתחולל בשנים האחרונות בשטחים – מכתים את כולנו וחורץ קלון במצחנו, כבני אדם, כיהודים, כאזרחים ישראלים.