כשנתניהו יתעורר הוא עלול לגלות שזה עלה לו בבחירות

זה קרה בסיומה של ישיבת הממשלה לפני כמה שבועות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחזר מביקור בצפון, דרש דיון דחוף מעכשיו לעכשיו על קו העימות. כשביקשו יועציו לתאם את הדיון ליום המוחרת, הוא הבהיר: "בעוד שעה כולם אצלי". בדיון ביקש נתניהו שלא לחסוך במשאבים, ולתת לתושבי קו העימות כל מה שצריך. על פי אנשים שנכחו בחדר, ראש הממשלה אמר להם: "אנחנו מאבדים את האנשים שלנו", מתכוון למצביעי הליכוד בקריית שמונה והאזור.

אמר, אבל כנראה לא באמת הבין אז כמה צדק, וכמה גרוע הוא המצב של מפלגת השלטון בעיר הליכודית. אומנם הוא חזר אז מביקור בצפון, אבל הוא לא הסתובב בעיר, לא דיבר עם האנשים ולא שמע את גודל התסכול והייאוש של תושבי קריית שמונה, אלה שבמשך שנים הלכו אחריו, אלה שהאמינו בו גם בימים הקשים ונלחמו למענו.

בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 שלשלו 50% מהבוחרים בקריית שמונה לקלפי את הפתק "מחל", כמעט 14% הצביעו לבצלאל סמוטריץ' ולאיתמר בן גביר ו-11% לש"ס. במילים אחרות – שלושה מכל ארבעה בעלי זכות הצבעה בחרו בגוש של נתניהו.

"אם תסתובב עכשיו ברחוב ותמצא אחד מתוך כל ארבעה שיגיד לך שהוא מצביע לנתניהו – זה הישג", אמר לי השבוע תושב ותיק בעיר. לדבריו, בבחירות הקודמות היה נתניהו מתקבל כאן בקריאות "ביבי מלך ישראל", ועכשיו, הוא אמר, יהיה קשה לגייס תושבים מהעיר שיסכימו להיות ניצבים בקבלת הפנים לראש הממשלה.

עדות לכך היה אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק של העירייה. בתחילת חודש אפריל העלתה עיריית קריית שמונה סרטון של נתניהו. מה אתה אומר לאלה שאומרים שאיבדנו את הצפון, שאל דוברו של ראש הממשלה. "אני חושב שהם איבדו את שיקול הדעת, הם כל הזמן מחלישים. אנחנו מביאים הון עתק לעזור לתושבי הצפון, לקריית שמונה, לעזור ליישובים. אז אני לא חושב שאנחנו איבדנו את הצפון", אמר נתניהו, מצלם את הסרטון הזה מירושלים.

2,400 תגובות היו על הסרטון הזה בעמוד הפייסבוק של ראש העירייה, והיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא שם תגובה חיובית. בכמה מהמקרים היו התגובות אפילו קשות לקריאה, אבל המוטיב המרכזי מספר את הסיפור: "ביבי, אכזבת, את הקול שלי ושל משפחתי כבר לא תקבל", "נבוא איתך חשבון בקלפי", "כל החיים גוננתי עליך, מעולם לא חשבתי שאצטרך להחליט שלא לבחור בך".

מי שמסתובב בעיר הצפונית ביותר בישראל בחודשים האחרונים לא מופתע. תושביה כעוסים ובעיקר פגועים. וזו הייתה רק ההתחלה: "מלחמת הפסקת האש" הרעה עוד יותר את מצבו של נתניהו, והשיא היה ביום ראשון שעבר – במשך 50 יום סופגים תושבי קריית שמונה וקו העימות ירי בלי הפסקה, ומספרים להם שלישראל אסור להגיב, שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא מאשר לנתניהו. ואז, כשהירי התרחב בשבת לכרמיאל, לצפת ולטבריה, ובראשון לעכו ולקריות – הנחו ראש הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ לתקוף בדאחיה שבבירת לבנון.

ראש הממשלה הבטיח לתושבים שדין ביירות כדין קריית שמונה, אבל הם גילו: דין אחד לקריית שמונה ודין אחד לטבריה. היו מי שאמרו השבוע שהתקיפה בפרוורי ביירות, בתגובה על הירי ליישובים, הייתה טעות. אמרו ושכחו מה קרה כשהכלנו את הירי לשדרות, לניר עוז ולכפר עזה: הטעות היא לא שתקפנו בדאחיה, הטעות היא שתקפנו רק עכשיו בדאחיה.

נכון, לא הייתה לנו ברירה אלא לקבל את הפסקת האש שהכריז עליה טראמפ ב-17 באפריל, אבל המסר היה חייב להיות ברור מהרגע הראשון: את העובדות היה צריך לקבוע בשטח, מהרקטה הראשונה שחצתה את הגדר. ולא משנה אם היא התפוצצה במטולה, בחיפה או בתל אביב. במקום זאת יצר כאן נתניהו, בהכילו את הירי לקו העימות, שתי מדינות – ונתן לגיטימציה לחיזבאללה להמשיך לשגר רקטות וכטב"מים לקו העימות.

ההכלה הזאת גרמה לטראמפ להבין שזה משהו שמדינת ישראל יכולה לחיות איתו, והוביל את האיראנים להכתיב משוואה חדשה – דבר שספק אם היו מעיזים לעשות לו שידרה ישראל עוצמה ונחישות ולא חולשה והססנות.

והבעיה של נתניהו היא שזו לא רק קריית שמונה – אלו נהריה, ושלומי, וראש הנקרה, והרשימה עוד ארוכה. יותר מ-90 אלף בעלי זכות בחירה היו ביישובי קו העימות ובנהריה בבחירות האחרונות, יותר ממחציתם (56,620) היו קולות כשרים. כמעט 60% מהם הצביעו לגוש נתניהו. זה אולי נראה כמו כוח אלקטורלי זניח, אבל אלה בוחרים שאמורים להיות הבייס שלו. בבחירות, שלפחות על פי הסקרים ייתכן שיוכרעו על מנדט או שניים – נתניהו עלול להצטער על כך מאוד. ראש הממשלה עלול להתעורר בבוקר שאחריהן ולגלות שמנדט אחד ואולי אפילו יותר שמהם התעלם עלו לו בכיסא.